אני דובר אנגלית כשפת אם
כאשר רובנו ממהרים לענות בחיוב על דרישה שכיחה במודעות הדרושים: "אנגלית ברמת שפת אם", כמה אנחנו מאמינים קודם כל עם עצמנו?!
על מנת לטעון לידע ברמת שפת אם, הנך נדרש להיות מסוגל לחשוב באותה שפה ולא לבצע תרגום מתמיד בין אותה שפה לשפת אמך בפועל ולאחר ששמנו עובדה זו על כנה, נשאל את השאלה המעניינת יותר : האם ניתן ללמוד שפה לרמת שפת אם?
האם ניתן ללמוד אנגלית עד לרמת שפת אם
והתשובה הנה אכן כן.
וכמובן שהשאלה הבאה (כבר למדתם שהכל שאלות ותשובות :)) כיצד? והתשובה - כמו שתינוקות לומדים את שפתם
טיפים ללימוד אנגלית ברמת שפת אם
- לדבר כמה שיותר, גם אם טועים, מפנה שקודם כל צריכים להתגבר על הפחד לדבר את השפה
- להעשיר את אוצר המלים, החייל הכי גיבור לא יכול להלחם עם מחסנית ריקה מכדורים
- לשמוע את השפה כי לדבר זה רק 50% מהחתונה :), צריך גם להבין אחרים כשמדברים ולעתים בניבים שונים
- לקרוא כדי שוב להעשיר את אוצר המילים ולסגל הגייה נכונה של האותיות והמילים, לעתים בניב מסויים לדוגמא אנגלי או אמריקאי
- לכתוב ולסכם הם דברים שמבססים את הבטחון העצמי בידיעת השפה
- לתרגם טקסטים סימולטנית משפת האם לשפה הנלמדת על מנת לפתח קשרים נריונים במוח שיאפשרו שליפה מהירה של המידע המאוכסן במגירה מסוימת בזכרון ולקצר משמעותית את שלב "התרגום", וכך תמנעו מתופעת התקעות "אאאאאאאאא" השכיחה אצל אנשים שאינם בקיאים בשפה
- לתרגל חשיבה בשפה הנלמדת ולא בשפת האם המקורית ולהפסיק את תהליך התרגום
בתום השלב הזה תוכלו לענות בחיוב, בבטחון מלא, על הדרישה למיומנות ברמת שפת אם ותרגישו כמו טווסים :) אך כאן ובשלב הזה צצה לה שאלה נוספת, אמנם למדתם לדבר את השפה ברמת שפת אם, אך האם זו האם הביולוגית או החורגת ?! :)
רבים מדוברי השפה על בוריה הוגים אותה בשפת אמם המקורית, עברית או רוסית לדוגמה וכאן ולאחר שהשקענו מאמצים כה רבים בלשלוט בשפה אנו כמהים להשמע כאנשי המקום כשמבקרים בניו יורק או בלונדון ולא להתקל שוב ושוב בתגובה של המבט התוהה על מוצא פינו או אינספור חזרות על הצירוף " excuse me!" המרמזת שלשומעינו אין מושג על מה אנחנו שחים , אך משאלה זו דורשת עבודה שתחילתה במורה המלווה שלו תפקיד מכריע בהכוונה ותיקון כל הברה שלכם להגיה הנכונה בניב היעד, וממשיכה לאחר זמן הלימוד תוך כדי האזנה לשיח, שירים, סרטים וקליפים בשפת היעד ולהתרגל לשנן ולחקות את מה ששומעים ולהקשיב לחיקוי באם נשמע כמו המקור.
שלב החיקוי - הקניית מבטא
את שלב החיקוי יש לסמוך לשלב של קריאה מרובה לתירגול הניב, כאשר הקריאה הנה בקול רם המאפשר לכם לשפוט את ההגיה שלכם, ושוב כאן חשוב לציין את תפקיד המורה המלווה אשר ידע לתקן, לכוון ולתרגל את אשר טעון שינוי ועיצוב. ואין כאן תרופת קסם, השלב הזה דורש עבודה רבה הן מצד המורה ולא פחות מצד התלמיד, ואין כאן פונקצית מדרגה מאפס לאחד בזמן קצר אלא בתהליך של אבולוציה שמשכו שונה מאדם לאדם, אי איש וכישוריו.
לתהליך ההסתגלות לניב מסויים יש מספר יתרונות, ראשית הוא משפר לאין ערוך את היכולת להבין אנשים שדוברים אותו ניב, בנוסף הוא עושה את תהליך אימוץ ניב אחר ונוסף להרבה יותר קל ונגיש.
כאנקדוטה אספר שבתחילת דרכי המקצועית בעולמות ההיטק ובתחילת שנות השמונים הזדמן לי להיות בניו יורק בביקורי הראשון בארה"ב, וכבר אז דברתי אנגלית כשפת אם אך בניב אנגלי אוקספורד, ועם נחיתתי בשדה התעופה קנדי אמור הייתי להחיף טרמינל על מנת לטוס לסן פרנסיסקו ולכן נזקקתי לשירותי ההסעה הפנימית pool bus , עם עלייתי לאוטובוס שאלתי את הנהג שהיה אפרו אמריקאי כיצד להגיע לטרמינל W2 , תגובתו של הנהג זעזעה לחלוטין את רמת גאוותי שהנני דובר את האנגלית בעל בוריה והייתה רצף של הברות ווקאליות שלא הבנתי מהן מאומה ולכן חזרתי על שאלתי ולדאבוני שוב נתקלתי בחומת תקשורת אטומה, לא העזתי לשאול את השאלה בשלישית מכיוון שכבר בפעם השניה חשתי את קוצר רוחו של הנהג ומאוסו בנוסע הנודניק שאינו מבין את מוצא פיו ובהתחשב ביחס המאיים בין גודלו הפיזי לשאלתי החלטתי אז להתמגן, לחוס על עצמי ולא לשאול שוב ונעזרתי בהודעות הקוליות בתוך האוטובוס לפלס את דרכי. בנסיעה העשירית שלי לארה"ב התחלתי כבר להחליף בדיחות וחוויות עם האפרו אמריקאים כשהתחלנו לדבר את אותו הניב ומבחינתם אותה שפה בכלל.
נ.ב.אגב למעוניינים זה:diagnoses ו get off the wagon