מיקום הקול - מפתח מרכזי לקול בריא וצלול
יתכן ושמעתם את המונח "תיבת תהודה" "קול קדמי" "קול אחורי" או שזה לחלוטין סינית בשבילכם.
למעשה מדובר בדבר דיי פשוט - שיכול להציל את הקול שלכם במידה ואתם נוטים להצטרד - - - ולשדרג פלאים את היכולות הקוליות שלכם באופן כללי.
אם אני אתן מכה חזקה לשולחן עץ למשל, הסאונד שיחזור יהיה חזק מאוד. אם אתן מכה לכרית באותה עוצמה בדיוק - הסאונד בקושי יורגש. למה בעצם?
התשובה לשאלה ברורה לכולכם, אני בטוח - השולחן קשה והכרית רכה. אכן צפיפות החומר משנה מאוד את הסאונד שיתקבל ממנו.
ככה זה גם הקול שלנו. הקול שלנו צריך עצם קשה "לפגוע" בו על מנת להדהד כמו שצריך.
עכשיו בואו נחשוב - האם בגרון שלנו, למשל, יש חומר קשה? לא ממש. הסחוסים שם הם הדבר הכי קשה ככה שתהודה והגברה מ"ללחוץ" את הקול באמצעות הגרון זו לא טקטיקה מאוד טובה.
במקרה הטוב נהיה עייפים קולית, במקרה הרע נצטרד ממש ואפילו יותר מזה.
אבל - לעומת הגרון, יש לנו בקדמת הפנים בדיוק את מה שאנחנו מחפשים - - - קדמת הגולגולת.
החללים של הסינוסים שנמצאים מאחורי האף\מצח\לחיים הינם חללים ריקים שדרכם הקול יכול לפגוע בעצם - בגולגולת.
זוהי בעצם הפקת קול "קדמית" - הקול "פוגע" בחללי התהודה (בלועזית הרזוננסים) והאפקט המתקבל הוא של קול חזק, עשיר ועוצמתי יותר - ושל הרבה פחות מאמץ גרוני בעת שירה ודיבור.
עכשיו, כל זה טוב ונחמד ומן הסתם בתיאוריה זה נשמע מצוין. אבל איך אני מצליח באמת "להביא את הקול קדימה" ולהנות מכל היתרונות האלה?
אז דבר ראשון - אפשר קודם כל להרגיש את התחושה הפיזית של "קדמיות" באמצעות דבר מאוד פשוט - זמזום עדין בפה סגור על האות מ'. נסו אפילו להוסיף לזמזום הזה פעולת לעיסה של הלסת כדי לתת לסאונד להגיע עוד יותר קדימה. דמיינו שאתם ממש מכוונים את הצליל בין העיניים (ל"עין השלישית") ושימו לב שאתם לא מגבירים ווליום ולא לוחצים. אפשר לשים יד על המצח או אצבע על אזור השפם ולהרגיש ממש את ה"באז", הרטט המדגדג באזור הפנים - שהוא בעצם הסימן שלכם לזה שאתם..כן כן..קדמיים :)
נסו לשמור על אותה תחושה של זמזום קדמי גם כשאתם מדברים ושרים רגיל. כל הזמן לדמיין שהקול מאוד מאוד קשוב לקדמת הפנים וממש "מדגדג" שם, גם אם פתחתי את הפה.
נסו כל יום לפתוח בטיפה זמזומים עדינים. זה יעשה לכם פלאים גם לבריאות וגם ליכולת הקולית.
מקווה שעזרתי לכם. תהנו!
