מושגים בסיסיים בממשל
אתם אולי עוד לא עובדים בארגון גדול, אך חיים ב"ארגון" גדול שנקרא מדינה. כידוע, לכל ארגון ישנה תרבות ארגונית שונה, חוקים ספציפיים ואתגרים ייחודיים. כך בדיוק גם במדינות, שניהולן הוא ככל הנראה המורכב והמאתגר ביותר. כל מדינה מנוהלת ע"י שיטת ממשל ספציפית, המגדירה בין היתר הזכויות והחובות של אזרחיה. בישראל כידוע, שיטת הממשל היא דמוקרטיה, ואם לדייק: דמוקרטיה פרלמנטרית. לפניכם, מספר מושגי בסיס בממשל, אותם צפויים ללמוד (ובהמשך להיבחן עליהם) במסגרת לימודי האזרחות.
מושגים בסיסיים שחובה להכיר בנושא ממשל
ככל הנראה, מבליחה לראשכם כעת השאלה: "אני עוד צעיר, למה אני צריך להכיר מושגים בממשל?". התשובה היא שכל אזרח צריך להכיר את מושגי הבסיס, קל וחומר כשאתם תלמידים הצפויים להיבחן בבחינת הבגרות באזרחות. תוכנית הלימוד באזרחות כוללת מושגים שנוגעים באופן ישיר בנושא הממשל, ואילו חלקם באופן עקיף. מושגים שתצטרכו ללמוד ולהבין: שלטון העם, בחירות דמוקרטיות, אחוז החסימה, תרבות פוליטית-דמוקרטית, חוקי יסוד בישראל, הרשות המחוקקת והרשות המבצעת, עקרון הכרעת הרוב, עיקרון הגבלות השלטון, עקרון שלטון החוק ועוד.
אנו שמחים לשתף אתכם במושגים נוספים, שיעשירו את הידע שלכם ויאפשרו לכם להכיר טוב יותר את המדינה, מאפייניה והשיטה לפיה היא מנוהלת:
- תכלית הממשל – אם אתם שואלים את עצמכם "מדוע צריך ממשל?", הנה התשובה: תכלית הממשל, ששיטתו משתנה בין מדינה למדינה, היא לקבוע חוקים ולקבל החלטות. הממשל בישראל הינו מסוג דמוקרטיה פרלמנטרית.
- דמוקרטיה פרלמנטרית – שיטת ממשל זו מתבססת על העיקרון הבא: הבוחרים הם אלו שקובעים אילו נציגים ישבו בפרלמנט ויקבלו החלטות עבור כלל העם. בשיטת הממשל הזו, המיושמת בישראל, ישנה רשות מחוקקת – הפרלמנט, ורשות מבצעת – הממשלה.
- קואליציה – מיד עם סיום ספירת קולות הבוחרים, נערכת "התארגנות" של המפלגות השונות. כל מפלגה רשאית לבחור אם לתמוך בהרכבת הממשלה ולהיות חלק מהקואליציה, או שלא. המפלגות החברות בקואליציה חולקות במשותף אמונות ותפישות, כאשר המטרה המשותפת היא להניע יחד תהליכים. תחת המושג קואליציה ישנם שני מושגים נוספים: קואליציה צרה וקואליציה רחבה. התארים "צרה" ו"רחבה" ניתנים בהתאם למספר החברים בה. לדוגמא: בממשלה הנוכחית פועלות יחד בשיתוף פעולה מפלגות ימינה, יש עתיד, העבודה ועוד.
- אופוזיציה – המפלגות שבחרו שלא ללכת עם "גוש" הרוב שהרכיב את הממשלה, הן אלו היושבות באופוזיציה. לדוגמא: בממשלה הנוכחית, מפלגת הליכוד שהייתה בקואליציה בשנים האחרונות, יושבת כעת באופוזיציה.
- מליאת הכנסת – מדובר למעשה על גוף שחברים בו כל חברי הכנסת – 120 במספר. הדיונים שלהם מתקיימים באולם המליאה, בו מתקבלות ההחלטות השונות.
- יושב ראש הכנסת – נכון לכתיבת שורות אלו, יושב ראש הכנסת הנוכחי הוא מיקי לוי. תפקידו, בין היתר, לנהל את דיוני הכנסת ולפקח כי אלו מתנהלים בהתאם לתקנון. במהדורות החדשות, בעת שמדווחים על אירועים מהכנסת, מצולמים קטעים רבים מתוך אולם המליאה, בה מתקיימים דיונים בראשותו של יו"ר הכנסת.
- חבר כנסת – בכנסת ישראל חברים כ-120 חברי כנסת. אזרחי המדינה, בעלי זכות ההצבעה ואלו שמימשו אותה, הם אלו שבחרו את חברי הכנסת המכהנים. במסגרת תפקידם, יכולים ונדרשים חברי הכנסת להציע הצעות חוק, לקחת חלק בדיונים והצבעות ולפקח על פעילות הממשלה.
- שר בכנסת – בשונה מחברי הכנסת, השרים עומדים בראש משרד ממשלתי (לדוגמא: משרד הבריאות, משרד התיירות, משרד החוץ, משרד החינוך, משרד הכלכלה). עצם מעמדו של השר, כעומד בראשו של משרד ממשלתי, ניתנת לו השפעה אדירה על החלטות ושינויים הרלוונטיים למשרד.
- אחריות ממשלתית משותפת – כידוע, חילוקי דעות הינם דבר שכיח למדי, קל וחומר כשמדובר על שרים בממשלה. אם כן, האחריות הממשלתית המשותפת מדברת על החובה של כל שר, לקחת אחריות על ההחלטות המתקבלות גם אם הוא הצביע כנגדן.
- ממשלת אחדות לאומית – "האחדות" רומזת על מהות ומבנה ממשלת האחדות, המורכבת מהמפגלות הגדולות, שחוברות יחד בשיתוף פעולה על מנת ליצור קואליציה יציבה.
ללמוד לבחינת הבגרות באזרחות עם מורה פרטי
אתם צפויים להיבחן בקרוב בבחינת הבגרות באזרחות? אנו משערים כי אתם מתרגשים, מתוחים ובעיקר – רוצים לקבל את הציון הגבוה ביותר האפשרי. האתגר העיקרי שבלימודי האזרחות הוא כמות החומר הגדולה, בדגש על מושגים בממשל ובאזרחות שיש להבינם לעומק. עם זאת, חשוב לציין כי החומר (בשונה ממקצועות אחרים) אינו קשה להבנה, ואת חלקו, עצם היותכם אזרחים, אתם כבר מכירים.
מורה פרטי באזרחות יסייע לכם לגבש אסטרטגית למידה נכונה ומתאימה לכם, תוך שתוכלו לרכוש ממנו מיומנויות למידה יעילות. ב"לימוד נעים", תוכלו לבחור את המורה המתאים לכם ביותר מתוך עשרות מורים! אז למה אתם מחכים? התחילו ללמוד! בהצלחה.