מהו חינוך ביתי ולמי הוא מתאים?
מרבית תלמידי ישראל, יוצאים בכל בוקר מביתם עם ילקוט על הגב בדרכם אל בית הספר. מנגד, ישנם ילדים שלא מתחנכים ע"י מורות ולא לומדים בכיתה – אלו הם הילדים שלומדים בחינוך הביתי. עבור הילדים שלומדים במוסדות הלימוד הפורמליים, פורמט לימוד זה נשמע כחלום! עם זאת, החינוך הביתי בהחלט לא מתאים לכל הילדים (ובטח שלא לכל ההורים), והאישור לו ניתן רק במקרים ספציפיים המנומקים היטב. חינוך ביתי – המאפיינים העיקריים:
- "כיתת הלימוד" היא ביתו של הילד
- את המורים מחליפים אם/אב של הילד
- מכאן שחינוך ביתי מותנה במעורבות גבוהה של ההורה
- מערכת השעות ושעות הלימוד – גמישות יותר
היתרונות הבולטים של שיטת החינוך הביתי:
- להורה ישנה שליטה כמעט מלאה על התכנים ואופי ההוראה
- התאמת צורת החינוך בהתאם לאופיו ותכונותיו של הילד
- ההורה יכול לעקוב אחר קצב התקדמותו והתפתחותו של הילד מקרוב
- הילד לומד עם "מורה פרטי", כך שקצב הלימוד מותאם אליו ובהתאם – חווית הלמידה מתעצמת
- הילד לא נחשף לתכנים לא ראויים / בריונות / חרמות וכן הלאה
- וחשוב לא פחות: ההורים-מורים מגדלים ומחנכים את ילדיהם, וזוכים לזמן איכות רב איתם
מהי המוטיבציה העיקרית לחנך את הילדים בבית?
בישראל ישנן מספר גישות חינוך, ובהתאם גם מסגרות שונות בהן מיישמים אותן. לדוגמא: ישנם בתי ספר "רגילים", בתי ספר לחינוך מיוחד, בתי ספר דמוקרטיים, גנים בהם מיושמת גישת החינוך האנתרופוסופי וכן הלאה. למרות זאת, ישנם הורים שלתחושתם אין מסגרת שבה מיושמת גישת החינוך בה הם מאמינים. מאחר והם לא מוכנים להתפשר על החינוך שיקבלו ילדיהם, הם מבקשים לחנכם בבית.
חשוב להבין כי חינוך ביתי מותנה בהגשת בקשה ואישורה ע"י מנהל המחוז. כלומר, ההורה לא יכול להחליט על דעת עצמו כי הוא זה שיחנך את ילדיו מבלי לקבל על כך אישור. בבקשה שתוגש לגורמים הרלוונטיים, על ההורה לנמק היטב את בקשתו, ולהציג טיעונים משכנעים שיוכיחו כי לא קיימות מסגרת המחנכת ע"פ גישת החינוך שלו. האישור ניתן לתקופה של עד שנתיים, אך ישנה אפשרות להאריכה באמצעות הגשת בקשה נוספת.
אם כן, מתאי כדאי לשקול חינוך ביתי?
- כשישנו חוסר שביעות רצון כללי ממערכת החינוך והמוסדות "הרגילים"
- כשמתחזקת ההבנה שלילד צרכים ייחודיים שמסגרת חינוך פורמלית לא מצליחה לענות עליהם
- כשיש לכם תפישת חינוך שונה שאינה באה לידי ביטוי במסגרות האחרות
אחריותו של ההורה בתהליך החינוך הביתי
כידוע, מרבית ההורים לילדים הלומדים במסגרות חינוך פורמליות, עובדים בשעות בהן ילדיהם לומדים. אנו מציינים זאת משום שהורים המבקשים לחנך את ילדיהם בחינוך ביתי, נדרשים להיות נוכחים בבית בשעות הלימודים. ההורה למעשה לוקח על עצמו תפקיד נוסף ודומיננטי - מורה, כאשר האחריות על העברת התכנים הלימודיים והתפתחותו של הילד, מופקדת בידיו. חשוב להדגיש כי הורים-מורים ברוב המקרים לא יוכלו לשלב עבודה/לטפח קריירה, שכן עליהם להתחייב באופן טוטאלי לחינוך ילדם בבית. מסיבה זו, החינוך הביתי עבור רבים נתפש כפריבילגיה השמורה רק למשפחות עשירות.
החינוך הביתי – החלטה משותפת של הורים וילדים
למרות היתרונות של גישת חינוך זו והשפעותיה החיוביות, אינכם יכולים לקבל החלטה לבד. גם אם אתם בטוחים כי חינוך ביתי הוא הדבר הטוב ביותר שתוכלו לעשות למען ילדיכם, עליכם לקבל את "ברכתו" והסכמתו. אז איך עושים את זה? הציגו בפני ילדיכם את האפשרות להתחנך בבית, תוך ציון היתרונות והחסרונות של גישת החינוך. סביר להניח כי תחילה הילד יתלהב וישמח ("אז לא אצטרך ללמוד בכיתה? יש!"). למרות זאת, חשוב להדגיש בפניו את כל ההיבטים הכרוכים בגישת החינוך, וליצור אצל הילד מצב של מקסימום ודאות ומינימום הפתעות.
ישנם מקרים בהם ההורים מתעקשים על חינוך ביתי, אך דווקא הילד הוא זה שמתנגד ומבקש ללמוד "כמו כולם" – בכיתה, עם מורה ועם המון חברים. כאן עולה השאלה והיא האם על ההורים להתעקש ולקבוע איך יתחנך הילד, או להיות קשובים לבקשותיו ורצונותיו? מובן כי אין תשובה אחת נכונה, אך בכל מקרה עליכם לבסס את החלטתכם כאשר דבר אחד עיקרי אמור להנחות אתכם: טובתו של הילד.
מהו החיסרון העיקרי של חינוך ביתי?
ישנם המון יתרונות לחינוך הביתי, אך גם חיסרון אחד שלא ניתן להתעלם ממנו: היעדר חברה. כידוע, הילדים בונים ומטפחים את מעגליהם החברתיים בעיקר בבית הספר. ילדים שלומדים בחינוך הביתי, לא לומדים בכיתה "קלאסית", ההפסקות שלהם נטולות חברים ומעגליהם החברתיים לרוב יהיו מצומצמים יותר. הורים המחנכים את ילדיהם בחינוך הביתי, נדרשים ליצור עבור הילדים חברויות במסגרות אחרות כדוגמת חוגי העשרה, מפגשים עם ילדים שלומדים גם הם בבית וכיוצא בזה.