אז למי מתאים חינוך דמוקרטי?
במידה וילדיכם כבר לומדים בבית הספר, אפשר לנחש כי לפחות פעם אחת הם הביעו את רצונם ללמוד בבית הספר הדמוקרטי. לעתים, צמד המילים חינוך דמוקרטי, יעלה בעיקר ברגעי תסכול או כעס על המערכת הרגילה ("לא רוצה להקשיב למורה!", "למה אני צריך ללמוד משהו שאני לא אוהב?", "לא שומעים את קולי בבית הספר!"). עם זאת, ישנם ילדים שעשו מחקר מעמיק, למדו להכיר את עקרונותיו של החינוך הדמוקרטי ומצאו בו נכון להם.
בבתי הספר "הרגילים", הצוות החינוכי מעודד את התלמידים להשמיע את קולם, להביע את דעתם ולהציע הצעות ייעול – ברמה הלימודית והחברתית. למרות הרצון הטוב, במרבית המקרים קולם "רק" נשמע מבלי שנלקח בחשבון במעמד קבלת ההחלטות. אם לא די בכך, הילדים כפופים למערכת של חוקים (חלקם אפילו נוקשים), כאשר אי ציות עלול להרחיקם מבית הספר. חינוך דמוקרטי לעומת זאת, מבסס תנאי למידה וחינוך שונים לחלוטין.
חינוך דמוקרטי – אז מה זה בעצם אומר?
כאמור, תלמידים הלומדים בבתי הספר הרגילים, נדרשים לציית לכל החוקים והכללים. מערכת השעות קבועה ולא ניתן להגמיש אותה, הם חלק מ"קבוצה גדולה" ואינם שותפים לקבלת ההחלטות. בחינוך דמוקרטי זה עובד קצת אחרת:
- ראשית, המעורבות של התלמידים בכל הקשור להחלטות המתקבלות במסגרת בית הספר – גבוהה. כידוע, בבתי הספר הרגילים, אין לילדים ברירה אלא לקבל את החלטות הסגל. בבתי הספר הדמוקרטים, מעודדים את הילדים להשמיע את קולם, ובעיקר – קולם נשמע ונספר. כמו בדמוקרטיה, כל ההחלטות מתקבלות ע"י הצבעה כאשר הרוב קובע.
- שנית, התלמידים בבית הספר הדמוקרטי יכולים להשקיע את משאביהם במי שהם ירצו להיות. כל תלמיד הינו אינדיבידואל, ומסיבה זו לא "כופים" את אותה תוכנית לימודים ואותה מערכת שעות על כולם. באופן טבעי, לכל תלמיד רצונות שונים, תחומי עניין אחרים ומשאלות אחרות לעתידו. סגל המורים בבית הספר הדמוקרטי, יפעל ככל הניתן בכדי לקדם את התלמיד למקום בו הוא ירצה להיות.
איך ניתן להסביר את הביקוש הגבוה לחינוך דמוקרטי?
רשימות ההמתנה הארוכות לבתי הספר הדמוקרטיים, יכולות לספר על שביעות הרצון הגבוהה של התלמידים. תנאי הלמידה, תפישת התלמידים כאינדיבידואל והמעורבות הגבוהה שלהם בקבלת ההחלטות – כל אלו מעצימים את התלמידים, מעלים את המוטיבציה שלהם והופכים אותם מחויבים יותר למערכת. לשיטת חינוך דמוקרטי המון יתרונות (בטח שבהשוואה לשיטת החינוך הרגילה):
- התלמיד אינו מחויב למערכת שעות קבועה וסגורה – השהות בבית הספר מושקעת בטיפוחו כאינדיבידואל בעל רצונות ייחודיים.
- אופיו ונהליו של בית הספר הדמוקרטי מעוצבים (בין היתר) ע"י החלטות ורצונות התלמידים
- הצוות תופש את התלמידים כאנשים בוגרים, אחראיים וכאלו שיכולים לחוקק חוקים ולציית להם. בהתאם, הדימוי העצמי שלהם – עולה.
שוברים את המיתוס – בבית הספר הדמוקרטי ישנם חוקים!
ישנו מיתוס נפוץ כי בבתי הספר הדמוקרטיים אין חוקים ואין גבולות. מסיבה זו אגב, תלמידים רבים הלומדים בחינוך הרגיל, מבקשים מהוריהם לבחון את האפשרות לעבור לחינוך דמוקרטי ("אני לא רוצה שיגידו לי מה לעשות!", "אני רוצה להיות אדון לעצמי" וכן הלאה). בחינוך הדמוקרטי לא רק שיש רשימת חוקים, אלא שהיא אפילו משמעותית ומחייבת יותר מרשימת החוקים בבתי הספר הרגילים. מאחר וישנו מרחב אדיר של חופש, ביטוי ואינדיבידואליות, חשוב שכל אחד מהתלמידים יכבד את החוקים, יציית להם ויכבד אותם.
יהיו אלו שישאלו: "אם ישנם חוקים בבית הספר הדמוקרטי, מה הופך אותו לדמוקרטי?". לפניכם, התשובות:
- כתיבת חוקי בית הספר מתבצעת בשיתוף מלא עם התלמידים. המעורבות הגבוהה שלהם מבטיחה כי גם האינטרסים שלהם ישמרו, ולא יהיו חוקים שמפלים או מגבילים אותם. בבתי ספר רגילים כאמור, החוקים לא ניתנים למשא ומתן והתלמידים מלכתחילה לא מעורבים בכתיבתם.
- החוקים אינם חלים רק על התלמידים, אלא גם על צוות ההוראה. בחינוך הרגיל, ישנה תחימה גסה בין צוות המורים ובין התלמידים, כאשר החובות והציפיות שיש מכל קבוצה – אינן שוות. חינוך דמוקרטי מחייב כל אחד בבית הספר לאותם החוקים. במילה אחת: שוויון!
האם החינוך הדמוקרטי מתאים לכל הילדים?
התשובה היא שלא. ישנה תפישה כי מדובר על מסגרת חינוכית שמתאימה לכולם, אך זה לא נכון. ישנם ילדים שצריכים את המסגרת הקבועה והמוכרת, את רשימת החוקים הסגורה והמחייבת ואת התחושה כי הם על המסלול המיינסטרימי. מתי כדאי לשקול מעבר למסגרת חינוך דמוקרטית?
- הפוטנציאל של ילדכם לא הצליח לבוא לידי ביטוי במסגרת החינוך הרגילה
- ילדכם מתחבר לערכים ולעקרונות החינוך הדמוקרטי (שימו לב כי הטיעון "לא בא לי מבחנים", אינו מצדיק מעבר לחינוך דמוקרטי)
- ילדכם מביע את רצונו להתפתח כאינדיבידואל ולהשקיע את זמנו בלמידת התחומים הקרובים לליבו