הוראה מתקנת – מהי משמעותה ולמי היא מתאימה?
עם המעבר לבית הספר היסודי, הילדים נדרשים להסתגל למערכת חדשה – גדולה יותר ומחייבת יותר. בית הספר ומחנכת הכיתה בפרט, מציבים דרישות לימודיות שונות מהתלמידים. בעוד ישנם הילדים שמצליחים "לעמוד בקצב" ובדרישות המערכת, ישנם הילדים שמתקשים: תכני השיעורים אינם מובנים להם, הם לא מצליחים ליישם את שנלמד בכיתה ואת שיעורי הבית הם מתקשים לסיים בזמן.
ההוראה המתקנת מציעה שיטות לימוד אחרות, המתאימות לאופיו וצרכיו של הילד המתקשה. מטרת העל היא לשפר מיומנויות בסיסיות כך שגם הילד שקשה לו, יוכל ליהנות מתהליך הלמידה בכיתה, לעמוד בדרישות המערכת וליהנות מהישגים לימודיים יפים.
חשוב להדגיש: קשיים נקודתיים או כאלו הצפים בעיקר בתחילת ההסתגלות, אינם מגדירים את ילדכם. כלומר, לא כל קושי (חברתי או לימודי), מעיד על הצורך בשילוב הילד במסגרת של הוראה מתקנת. המלצה למסגרת זו תינתן רק לאחר אבחון מקצועי ויסודי ע"י מאבחן בעל הכשרה מתאימה.
כמה דברים שחשוב לדעת על הוראה מתקנת:
- ישנם הורים שמרגישים קצת לא בנוח עם התיאור "מתקנת", שכן הם סבורים שאת מה שצריך לתקן הוא את ילדם. רגע לפני שצוללים פנימה, חשוב להדגיש באופן ברור וחד משמעי: הדבר היחיד ששואפים לתקן את אופי ההוראה, ולא את הילדים המתקשים.
- כל תלמיד הוא עולם ומלואו, ולכל תלמיד קשיים אחרים וב"עוצמות" שונות. מסיבה זו, תוכנית ההוראה המתקנת שואפת להתאים שיטות לימוד מותאמות אישית.
- ההוראה המתקנת ניתנת במסגרת פרטית (אחד על אחד), או במסגרת של קבוצה קטנה
- חשוב! מסגרת של הוראה מתקנת לא מגדירה את ילדכם כ"חריג" או "שונה", אלא להפך: תכליתה להעצים אותו ולאפשר לו לרכוש מיומנויות בסיסיות החיוניות לכל 12 שנות הלימוד ולחייו הבוגרים.
"איך אוכל לדעת אם ילדי זקוק למסגרת של הוראה מתקנת?"
ישנם כמה סימנים שאמורים להדליק לכם את אותה "נורה אדומה". לעתים, מתוך רצון שלא להתמודד עם קשיים (שלכם או של ילדכם), נוח להתעלם ממנה. עם זאת, חשוב להדגיש: התעלמות מקשייו של ילדכם לא תעלים אותם, אלא רק תעצימם ותבסס תנאים להיווצרותם של קשיים נוספים.
שימו לב: כל אחד מהסימנים הבאים יכול להעיד גם על בעיה/אתגר נקודתיים שאינם בעלי אופי מתמשך. כלומר, לא כל בעיה חברתית או לימודית מעידה בהכרח על הצורך במסגרת של הוראה מתקנת. אז אילו סימנים אמורים לעורר את תשומת ליבכם?
- סלידה מבית הספר – ילדים שמתקשים לעמוד בדרישותיה של המערכת, חשים תסכול אדיר: הם לא חווים הצלחות, לא מקבלים חיזוקים חיוביים (מהמורה או מכם) והדימוי העצמי שלהם נפגע משום שהם לא עומדים בציפיות. מאחר ובית הספר נקשר אצלם לחוויה שלילית, הם מביעים כלפיו סלידה (לא מתלהבים ללכת לבית הספר / חוזרים בסוף יום הלימודים ללא מצב רוח). זו ככל הנראה הנורה האדומה ביותר, ובכל מקרה, ללא קשר להוראה מתקנת, אין להתעלם ממנה.
- אתם לא מזהים בילדכם חדוות למידה – ילדים, בעיקר בכיתות הראשונות, נהנים ומתמלאים מתהליך הלמידה! בכל יום הם לומדים משהו חדש, הם נחשפים לשלל מקצועות מרתקים ומביאים את אותה התלהבות גם לבית ("אמא, את לא מאמינה מה למדנו היום!"). במידה ואתם מזהים מצב הפוך (ומתמשך!), ראוי לבדוק זאת.
- קושי בהכנת שיעורי הבית – אין ילד שלא מבקש עזרה מהוריו בהכנת שיעורי הבית, קל וחומר כשמדובר על הכיתות הראשונות. עם זאת, במידה וילדכם תלותי בכם בהכנת שיעורי הבית, תוך שאתם מזהים קושי בהבנה/יישום בסיסיים, כדאי לשתף את המחנכת ולשקול הוראה מתקנת.
הוראה מתקנת ושיפור הדימוי העצמי של הילד
במסגרת ההוראה המתקנת, מושקעים מאמצים בצמצום הפערים הלימודיים. כשהילד אכן מצליח לצמצם פערים ולהיות באותו הקצב עם הכיתה, הדימוי העצמי שלו – עולה:
- הילד מקבל אישור כי ההצלחה וההישגים – בשליטתו
- הילד לא "מדדה מאחור" ולא מרגיש שונה מחבריו לכיתה
- הילד זוכה להכרה ולחיזוקים חיוביים – במסגרת ההוראה המתקנת, מהמחנכת ובעיקר מכם, ההורים
תפקידכם כהורים לילדים המשתלבים במסגרת של הוראה מתקנת
ילדים הזקוקים להוראה המתקנת, עלולים לסבול בתחילת הדרך מדימוי עצמי נמוך, תסכול ותחושה כי הם "פחות טובים" בהשוואה לחבריהם. כהורים, חשוב מאד שתשקפו בפני ילדיכם את הדברים הבאים:
- הדגישו בפני ילדכם כי כל ילד, ללא יוצא מן הכלל, מתמודד עם אתגרים שונים (אל תשמשו במילה בעיה), והתמודדות עם אתגר לא הופכת אותו לשונה.
- העצימו וחזקו את ילדכם על הצלחותיו לאורך הדרך ("איזה יופי אתה מתמיד!", "תראה איזו קפיצה עשית!").
- והכי חשוב: תמכו, עודדו ותנו לילדכם את התחושה כי אתם תמיד איתו – בהצלחות ובקשיים.