תוכנית באזל ומו"מ דיפלומטי של הרצל להשגת צ'רטר

הקיסר הפרוסי

וילהלם ה-2 1899

הסולטן העות'מאני

עבד אל חמיד ה-2

1901,2

       שר המושבות הבריטי

ג'וסף צ'מברליין

1903

מדוע הרצל פונה אל המנהיג?  

פרוסיה הינה בת ברית כלכלית של האימפריה העות'מאנית, הרצל קיווה שפרוסיה תשכנע את האימפריה עות'מאנית להעניק ליהודים צ'רטר על ארץ ישראל.

האימפריה העות'מאנית שולטת על ארץ ישראל.

בריטניה האימפריה הימית החזקה בעולם ( שולטת על 25% משטחי העולם!), בעקבות הגירה מסיבית של יהודים ממזרח אירופה לאנגליה. הרצל קיווה שבריטניה תעניק צרטר במיקום קרוב לארץ ישראל.

טיעונים של הרצל

התיישבות יהודית תשרת אינטרסים גרמניים במזה"ת.

תמיכה במטרה הציונית תסייע במיגור האנטישמיות בגרמניה.

התיישבות יהודית שמגיעה היא עצמה מתרבות גרמנית, תעשה שירות לתרבות הגרמנית.

היהודים מאירופה יכסו את החוב הלאומי של האימפריה .

התיישבות יהודית תפתח את ארץ ישראל ויהיו נאמנים לשלטון העותמאני

ההגירה המסיבית של היהודים ממזרח אירופה תפסק

היהודים יהיו נאמנים לבריטניה ויפתחו את האזור מבחינה כלכלית.

התגובה של המנהיגים

יועציו של הקיזר המליצו לו לא לתמוך ביוזמתו של הרצל מתוך חשש לסיכון היחסים עם האימפריה העות'מאנית .

הסולטן סירב להצעתו של הרצל:

1. חשש מתגובת העולם המוסלמי לתמיכה בהתיישבות יהודית בארץ ישראל

2. חשש מהתעוררות לאומית של עמיםנוספים הנתונים תחת השלטון של האימפריה העותמאנית  

שר המושבות הבריטי תמך ברעיון הציוני והציע את אוגנדה כפיתרון לאומי ליהודים.

מסקנה

נכשל

נכשל

תומך ברעיון הציוני, אך לא יכול להעניק צ'רטר על ארץ ישראל.