פתרון על ידי הוצאת שורש

באיזו שיטה היית רוצה ללמוד?
תרגול הסבר וידאו
🏆תרגולים מומלצים עבורך

פתרון על ידי הוצאת שורש

פתרון משוואה ריבועית עם נעלם אחד מהסוג \(X^2-c=0\) (כאשר \(b=0\)) על ידי הוצאת שורש:

שלב ראשון

העברת אגפים ובידוד \(X^2\).

שלב שני

הוצאת שורש לשני האגפים. לא לשכוח לשים \(\pm\) לפני השורש של האיבר החופשי.

שלב שלישי 

כתיבת הפתרונות בצורה מסודרת או כתיבה של אין פתרון במקרה של שורש למספר שלילי.

למעבר לתרגולים בנושא

בחן את עצמך בפתרון על ידי הוצאת שורש!

בחנים ותרגולים נוספים

כל התרגילים במקום אחד!
אנחנו מאמינים שרק עם תרגול אפשר באמת להצליח במבחן, ואתם?

הצטרפו למעל 20,000 תלמידים שכבר לומדים איתנו:
    למעלה מ- 10,000 תרגילים בכל הנושאים שנלמדים בכיתה
    בניית תוכנית לימודים אישית ושליטה מלאה ברמת התרגול
    פתרון וידאו מלא אישי לכל שאלה שלא הבנתם
    תרגול הדרגתי מהבסיס גם למי שפספס הרבה בכיתה
אלפי תרגילים מחכים לכם,
הירשמו עכשיו בחינם!

תרגילים בסיסיים בפתרון על ידי הוצאת שורש (1)

צפו במספר דוגמאות לתרגילים בנושא פתרון על ידי הוצאת שורש

דוגמאות ותרגולים נוספים

תרגולים מתקדמים (0)

אחרי הדוגמאות הבסיסיות, הגיע הזמן לתרגילים קצת יותר מאתגרים 😊


הכיתה התקדמה בפתרון על ידי הוצאת שורש ואתם עדיין מאחור?

צוות לימוד נעים כאן עבורכם :)
בואו ללמוד פתרון על ידי הוצאת שורש עם מאות סרטונים, שאלות ודוגמאות.
בא לי ללמוד בלי חפירות👷‍


פתרון על ידי הוצאת שורש

שימו לב - 
דרך הפתרון הזו מתאימה למשוואות ריבועיות שבהן אין \(b\) , ו- \(Y=0\) כלומר משוואות ריבועיות שנראות ככה:
\(Y=x^2+c\)
לדוגמה:
\(X^2+4=0\)
במשוואות מהסוג הזה, לא נצטרך להשתמש בנוסחת השורשים או בדרכים אחרות וארוכות ונוכל להסתפק בדרך יעילה ומהירה – הוצאת שורש!

איך פותרים?

בואו ונלמד תוך כדי דוגמה.
נפתור יחד את המשוואה:
\(x^2-16=0\)

שלב ראשון:

נעביר אגפים ונבודד את \(x^2\) כך שיהיה לבד באגף (אפילו ללא מקדם).
נבצע:
\(x^2=16\)

שלב שני:

נוציא שורש לשני האגפים ונזכור לשים \(±  \) כי כאשר מוציאים שורש למספר חופשי ישנם \(2\) פתרונות נגדיים (אחד במינוס והשני בפלוס)
נבצע:
\(x=±4\)

שלב שלישי:

נכתוב את התשובות שקיבלנו באופן מסודר. 
נבצע:
\(X_1=4 \)
\(X_2=-4\)

מעולה! עכשיו נמשיך לתרגל פתרון משוואות עם נעלם \(1\), נעלה ברמת הקושי וניתקל במקרים שונים.

תרגיל עם מקדם גדול מ\(1\) ל-\(x^2\):
\(3x^2-9=0\)

פתרון:
נתחיל בלבודד לגמרי את \(x^2\). נבצע:
\(3x^2=9\)
\(x^2=3\)

כעת, לאחר שבודדנו לגמרי את \(x^2\), נוכל להוציא שורש משני האגפים. לא נשכח לשים סימן \(\pm \)
נבצע:
\(x=±\sqrt3\)
נכתוב את התשובות בצורה מסודרת:
\(X_1=\sqrt3\)
\( X_2=  -\sqrt3\)

תרגיל בו נדרש להוציא שורש למספר שלילי:
\(X^2+4=0\)

פתרון:
תחילה נעביר אגפים כדי לבודד את \(X^2\)
נבצע:
\(x^2=-4\)
כעת עלינו להוציא שורש כמו בדרך כלל. אבל!! אי אפשר להוציא שורש למספר שלילי!
כלומר, אין מספר כלשהו שיעלה בריבוע וייתן לנו תוצאה שלילית. 
ולכן כאשר ננסה להוציא שורש:
\(X=\sqrt{(-4)}\)
התשובה תהיה – אין פתרון!
שימו לב! אם תשאירו את התשובה ככה 
\(X=\sqrt{(-4)}\)
זו תהיה טעות. עליכם לכתוב – אין פתרון. לא ניתן להוציא שורש למספר שלילי.

עוד תרגיל:
\(12x^2-240=0\)

פתרון:
במבט ראשון, התרגיל הזה יכול להיראות מעט מאיים בגלל שהמספרים שלו יחסית גדולים. אבל, גם תרגילים כאלה, נוכל לפתור בקלות בדרך שלמדנו עד עכשיו.
תחילה נבודד את \(x^2 \) לגמרי.
נבצע:
\(12X^2=240\)
נחלק ב\(12\) את שני האגפים ונקבל:
\(x^2=20\)
כעת נוציא שורש ולא נשכח את הסימן \(\pm\)
נבצע:
\(X=±\sqrt{20}\)
נכתוב את שתי התשובות באופן מסודר:
\(X_1=-\sqrt{20}\)

\(X_2=\sqrt{20}\)

תרגיל נוסף:
\(3x^2+150=0\)

פתרון:
תחילה נעביר אגפים ונקבל:
\(3x^2=-150\)
כעת נחלק את שני האגפים ב\(3\) על מנת לבודד לחלוטין את \(X^2\).
נקבל:
\(X^2=-50\)
כבר מהנקודה הזו ניתן לראות שלמשוואה אין פתרון כי לא הגיוני שמספר כלשהו שיעלה בריבוע (ולא משנה אם הוא חיובי או שלילי, ייתן לנו תוצאה של מספר שלילי כמו \(50-\).
בכל זאת נמשיך להראות שאין פתרון וננסה להוציא שורש.
נקבל:
\(x=±\sqrt{(-50)}\)
התשובה תהיה – אין פתרון מאחר ואי אפשר להוציא שורש למספר שלילי.

נקודה חשובה – 
לעיתים תלמידים מתבלבלים ונוטים לחשוב שיש רק פתרון \(1\) למשוואה, הפתרון של ה\(+\).
זו טעות חמורה מאחר ועדיין אנו צריכים להוציא שורש למספר \(50-\) ולא למספר \(50\) ולכן לא נקבל שום פתרון כאשר אנו נדרשים להוציא שורש למספר שלילי.

תרגיל עם תוצאת שבר:
\(3X^2-4=0\)

פתרון:
תחילה נעביר אגפים ונקבל:
\(3x^2=4\)
כעת נחלק את \(2\) האגפים ב\(3\) ונקבל:
\(x^2=\frac43\)
שימו לב, אין מה להיבהל מתוצאת שבר, נמשיך לפעול כרגיל. השלה הבא הוא להוציא שורש. נקבל:
\(x=±\sqrt{\frac43}\)
ונכתוב את התוצאות בצורה מסודרת:
\(X_1=\sqrt{\frac43}\)
\(X_2=-\sqrt{\frac43}\)

הערה חשובה – כאשר ניתן להוציא שורש בקלות, כמו למספר \(\sqrt{16}\) למשל, כדאי שלא תשאירו את התשובה ככה ותרשמו \(4\).
אך אם לא ניתן להוציא שורש שלם, בדרך כלל אין בעיה להשאיר את התשובה עם השורש.

למעבר לתרגולים בנושא