למעשה, שיטה זו מאפשרת לחבר או לחסר את אותו האיבר בו זמנית משני האגפים של המשוואה מבלי לשנות את שיווי המשקל הכללי של המשוואה. זאת אומרת, הפתרון של המשוואה לא מושפע מכך שאנו מחברים או מחסרים את אותו האיבר משני האגפים.
נסביר את ההגיון בשיטה:
ניתן לדוגמא את דני ואורית, אחים תאומים שמקבלים בפעם הראשונה דמי כיס מהוריהם.
דני ואורית מקבלים כל אחד 10 ש''ח, כך שכעת לכל אחד מהם יש בדיוק 10 ש''ח.
לאחר חודש, כל אחד מהם קיבל עוד 2 ש''ח - וכעת לשניהם יש בדיוק 12 ש''ח כל אחד.
ניתן לראות שהוספה של 2 ש''ח לסכום של כל אחד מהילדים, לא פגעה בשיוויון - לשניהם עדיין יש את אותו סכום כסף!
להלן מספר דוגמאות ליישום שיטה זו:
דוגמא א':
X+5+2=3
כעת אם נשאל מהו הערך של הביטוי X+5, נוכל פשוט להשאיר את הביטוי הזה באגף השמאלי של המשוואה על ידי כך שנחסיר את המספר 2 משני האגפים.
X+5+2=3 /-2
X+5=1
מכאן שהביטוי X+5 שווה ל-1.
דוגמא ב':
X+7-4=10
כעת אם נשאל מהו הערך של הביטוי X+7, נוכל פשוט להשאיר את הביטוי הזה באגף השמאלי של המשוואה על ידי כך שנחבר את המספר 4 משני האגפים.
X+7-4=10 / +4
X+7=14
מכאן שהביטוי X+7 שווה ל-14.