עשיתי סימולציה. ועכשיו? (או – איך לתחקר סימולציות)

כחלק מתקופת ההכנה למבחן הפסיכומטרי, נהוג לקיים מרתון – תקופה בה אנו מתרגלים סימולציות רבות ומנסים להביא לידי ביטוי את הטכניקות אותן רכשנו במהלך למידת החומר. לרוב, נזהה כל מיני טעויות במהלך הסימולציות שלנו, ולעיתים נהיה מעט אובדי עצות באשר לשאלה – כיצד נוכל לתקן אותן, ולהימנע מהן בהמשך? התשובה לכך טמונה בתחקור איכותי ועמוק, שיספק לנו הסבר לגורמים לאותן טעויות. מאמר זה ידון באופן ביצוע הסימולציות ובשיטת התחקור שלהן.

ראשית, נדון במטרת הסימולציה. אנו מתרגלים סימולציות כדי לשפר את יכולת ההתמודדות שלנו עם הזמן הקצוב, עם אורך המבחן ועם הלחץ הנלווה אליו. על מנת לתרגל זאת בצורה מלאה, עלינו להקפיד לבצע את הסימולציות בתנאים דומים ככל האפשר למבחן עצמו. כך, נוכל לוודא שהאתגרים אליהם ניחשף בסימולציות ידמו לאלה שנתמודד עמם במבחן. משמע, עלינו לבצע סימולציות מלאות, בנות 8 פרקים וחיבור, להשתמש בגיליון תשובות ולהימנע מהפסקות יזומות.


כחלק מתקופת ההכנה למבחן הפסיכומטרי, נהוג לקיים מרתון – תקופה בה אנו מתרגלים סימולציות רבות ומנסים להביא לידי ביטוי את הטכניקות אותן רכשנו במהלך למידת החומר. לרוב, נזהה כל מיני טעויות במהלך הסימולציות שלנו, ולעיתים נהיה מעט אובדי עצות באשר לשאלה – כיצד נוכל לתקן אותן, ולהימנע מהן בהמשך? התשובה לכך טמונה בתחקור איכותי ועמוק, שיספק לנו הסבר לגורמים לאותן טעויות. מאמר זה ידון באופן ביצוע הסימולציות ובשיטת התחקור שלהן.

ראשית, נדון במטרת הסימולציה. אנו מתרגלים סימולציות כדי לשפר את יכולת ההתמודדות שלנו עם הזמן הקצוב, עם אורך המבחן ועם הלחץ הנלווה אליו. על מנת לתרגל זאת בצורה מלאה, עלינו להקפיד לבצע את הסימולציות בתנאים דומים ככל האפשר למבחן עצמו. כך, נוכל לוודא שהאתגרים אליהם ניחשף בסימולציות ידמו לאלה שנתמודד עמם במבחן. משמע, עלינו לבצע סימולציות מלאות, בנות 8 פרקים וחיבור, להשתמש בגיליון תשובות ולהימנע מהפסקות יזומות.

שנית, לאחר גמר הסימולציה, עלינו לנתח אותה בזריזות. את תחקור הסימולציה יש לערוך בשעות הסמוכות לביצוע הסימולציה ולהימנע מעיכובים. מדוע? מכיוון שלאחר שעובר זמן מה, איננו זוכרים את תחושותינו במהלך הפתרון ויתכן שלא נזכור כיצד התמודדנו עם שאלות שונות. אם כן, ניגש לתחקור הסימולציה בטווח של עד 4 שעות מהרגע בו סיימנו אותה. על מנת לתחקר אותה בצורה אפקטיבית, נבצע את השלבים הבאים:

  1. ננסה לפתור שנית את כלל השאלות בהן טעינו (למעט שאלות אליהן לא הספקנו להגיע), ללא היעזרות בפתרונות או בתשובות. עלינו לעשות זאת מכיוון שכך נוכל לדעת האם הטעות שלנו היא:
    • טעות מקצועית – טעות שנובעת מחוסר ידע. לרוב, טעויות כאלה יתרחשו כאשר אנו לא זוכרים שיטת עבודה מסוימת, לא מבינים שאלה כלשהי או ששכחנו פריט מידע הכרחי לפתרון השאלה. נזהה שטעות היא טעות מקצועית אם לא נצליח לפתור את השאלה כשננסה לפתור אותה ללא לחץ זמן.
    • טעות מנטלית – טעות שנובעת לרוב מקושי מנטלי. טעויות אלה יתרחשו עקב חוסר ריכוז, קושי בהבנת הנקרא, בלק-אאוט, לחץ ותופעות רבות נוספות. נזהה שטעות היא טעות מנטלית אם נצליח לפתור את השאלה כאשר ננסה לפתור אותה ללא לחץ זמן.
  2. נזין את נתוני הטעויות בטבלה בה העמודות הבאות, כדי שנוכל להשתמש בנתונים שגילינו:
    • מספר השאלה בפרק – כך, נוכל לדעת האם אנו טועים בשאלות שמוגדרות קלות או בשאלות שמוגדרות קשות.
    • סוג השאלה – באמצעות עמודה זו, נוכל לזהות האם ישנם נושאים בהן יש לנו טעויות שחוזרות על עצמן.
    • האם הצלחתי לפתור אותה בלי לחץ זמן? – כך, נוכל לסווג את הטעות לסוגים – טעות מקצועית, טעות מנטלית.
    • סוג הטעות.
    • מה עשיתי? – בעמודה זו, נתעד את שיטת העבודה בה השתמשנו בשאלה זו, וננסה להבין מדוע היא הובילה אותנו לטעות. נעשה זאת על מנת שנוכל לזהות שגיאות שחוזרות על עצמן.
    • מסקנה להמשך – לאור סוג הטעות, נגדיר לעצמנו משימה שמטרתה למנוע מאיתנו לשנות על טעות כזו. עבור טעויות מקצועיות, לרוב נחזור על החומר הרלוונטי ונתרגל שאלות נוספות בנושא. עבור טעויות מנטליות, נגדיר תרגולים שמטרתם להתמודד עם הקשיים אותם הן מעלות, או לחילופין, נחשוב כיצד נוכל למנוע אותם מראש. בשלב זה, מומלץ להתייעץ עם גורם מקצועי מנוסה, שיש לו ניסיון בהתמודדות עם טעויות מנטליות.
  3. אם יש לנו זמן, נעבור על כלל השאלות בבחינה ונשווה את אופן הפתרון שלנו לאופן הפתרון שמוצג בפתרונות המלאים ברחבי האינטרנט. כך, נוכל לזהות שאלות שבהן אמנם צדקנו, אך היה ניתן לפתור אותן טוב יותר – ונוכל להפיק מכך מסקנות נוספות להמשך.
  4. נסכם לעצמנו 3 מסקנות במישור המקצועי, הכוללות משימות מקצועיות שעלינו לעשות כדי לשפר את יכולת הפתרון שלנו, וכן 3 מסקנות במישור המנטלי, שלאורן אנו מתכוונים לגשת לסימולציה הבאה מוכנים יותר.
  5. ביום למחרת, נבצע את המשימות וניגש לסימולציה הבאה לאחר שאנו מרגישים שאנו מוכנים להתמודד עם הקשיים בהם נתקלנו בסימולציה הקודמת.

אם כך, על מנת לבצע מרתון איכותי ומועיל, עלינו לעמוד בעקרונות הבאים:

  • ביצוע הסימולציה בתנאי מבחן.
  • תחקור מעמיק של הסימולציה ושל הטעויות.
  • תרגול משימות שמטרתן למנוע הישנות טעויות.

שימו לב שתלמידים רבים שואפים לבצע כמה שיותר סימולציות, גם על חשבון זמן התחקור והתרגול ביניהן. עם זאת, מחקר שפרסם המרכז הארצי לבחינות והערכה מראה שכמות הסימולציות לה ההשפעה המשמעותיות ביותר על הציון היא בין 6-10. כלומר, הנבחנים שביצעו למעלה מ-10 סימולציות לא הרוויחו מכך הרבה, ביחס לנבחנים שלא ביצעו כמות כזו. משמע, עליכם להקפיד על איכות, ולא על כמות.

לסיכום, אני ממליץ לכם, קוראי וקוראות מאמר זה, להקפיד לתחקר את הסימולציות אותן אתם פותרים כדי להמשיך ולהשתפר. כך, תוכלו להעלות את כמות התשובות הנכונות שלכם, להימנע ממקומות שבהם אתם עלולים ליפול, ולהרגיש ביטחון רב יותר בעת פתרון הבחינה. אני בטוח שבאמצעות אמצעים אלה תוכלו למצות את הפוטנציאל שטמון בכם, ואני מאחל לכם בהצלחה רבה!