אם:
\(DE∥CB\)
אז:
\(\frac{AD}{DC} =\frac{AE}{EB} \)
אם
\(DE∥CB\)
אז:
\(\frac{AD}{AC} =\frac{AE}{AB} = \frac{DE}{CB}
\)
אם
\(AB∥DC\)
אז:
\(\frac{DC}{AB} =\frac{DE}{EB} = \frac{CE}{EA}
\)
לפי משפט תאלס אם יש שני ישירים מקבילים שאחד מהם חותך את שוקי המשולש, ניתן לזהות פרופורציה בין הקטעים הנחתכים בשוקיים.
בואו ונראה זאת בשרטוט:
לפי משפט תאלס –
\(DE∥CB\)
אז:
\(\frac{AD}{DC} =\frac{AE}{EB} \)
הערה- שני הישרים חייבים להיות מקבילים כדי לקיים את משפט תאלס.
המשולש ממש לא צריך להיות שווה שוקיים. שימו לב שהיחס הוא זה ששווה.
הערה נוספת:
אם מתקיים ש:
\(\frac{AD}{DC} =\frac{AE}{EB}
\)
נוכל לקבוע ש:
\(DE∥CB\)
לפי משפט תאלס ההפוך.
תרגיל:
נתון:
\(DE∥CB\)
AD=4
\(DC=5\)
\(EB=7\)
מצאו את האורך של \(AE\)
פתרון
לפי משפט תאלס, נוכל לקבוע שאם
\(DE∥CB\)
אז
\(\frac{AD}{DC} =\frac{AE}{EB}
\)
כל הקטעים נתונים חוץ מ- \(AE\). נקרא לו \(X\) ונציב את הנתונים במשוואה:
\(AE=X\)
\(\frac{X}{7} =\frac{4}{5}
\)
נעשה כפל בהצלבה ונקבל:
\(4\cdot7=5X\)
\(5X=28\)
\(X=5.6\)
\(AD= 5.6\)
מצאנו את אורך \(AD\).
ההרחבה הראשונה למשפט תאלס קובעת ש:
\(DE∥CB\)
אז:
\(\frac{AD}{AC} =\frac{AE}{AB} = \frac{DE}{CB}
\)
דגש חשוב:
שימו לב, המכנים מורכבים מכל הצלע ולא רק מחלק ממנה.
הערה:
אם מתקיים: \(\frac{AD}{AC} =\frac{AE}{AB} = \frac{DE}{CB}
\)
נוכל לקבוע ש:
\(\frac{AD}{AC} =\frac{AE}{AB} = \frac{DE}{CB}
\)
לפי משפט תאלס הרחבה א' ההפוך.
בואו ונתרגל:
נתון:
\(DE∥CB\)
\(AB=8\)
\(AE=4\)
\(AC=6\)
\(CB=8\)
מצאו את האורך של \(DC \) ואת האורך של \(DE\)
פתרון:
לפי משפט תאלס הרחבה א' אנו יודעים ש:
\(\frac{AD}{AC} =\frac{AE}{AB} = \frac{DE}{CB}
\)
נסמן באיור את הנתונים כדי להבין טוב יותר מה עלינו לעשות:
לפי היחס הזה:
\(\frac{AD}{AC} =\frac{AE}{AB}
\)
אנו יכולים למצוא \(AD\) וכך להגיע לאורך של \(DC \) שאותו עלינו למצוא.
נציב ביחס הרלוונטי את הנתונים ול- \(AD\) נקרא \(X\)
\(\frac{X}{6} =\frac{4}{8}
\)
נעשה כפל בהצלבה ונקבל:
\(8X=24\)
נחלק ב\(8\) ונקבל:
\(X=3\)
מכאן נקבע ש: \(AD=3 \)
מכאן נוכל לקבוע שאם \(6=AC\) ו\(AD=3 \)
אז \(3=DC\) כי השלם שווה לסך חלקיו.
כעת נעבור למציאת \(DE\)
לפי היחס הזה \(\frac{AE}{AB} = \frac{DE}{CB}
\)
נציב את הנתונים ונקרא ל\(DE =X\)
נקבל:
\(\frac{X}{8} =\frac{4}{8}
\)
נוכל לקבוע ש\(X=4 \)
ולכן \(DE=4\)
לפי ההרחבה השנייה של משפט תאלס
\(AB∥DC\)
אז:
\(\frac{DC}{AB} =\frac{DE}{EB} = \frac{CE}{EA} \)
שימו לב –
צורת שעון החול הזו יכולה להופיע בתור טרפז או עיגול כחלק מתרגיל בשאלה.
כאשר אתם מזהים "שעון חול" כזה, תדעו שיש סיכוי גדול שתצטרכו להשתמש במשפט תאלס הרחבה ב'.
הערה:
אם מתקיים ש:
\(\frac{DC}{AB} =\frac{DE}{EB} = \frac{CE}{EA} \)
נוכל לקבוע ש:
\(AB∥DC\)
לפי משפט תאלס הרחבה ב' ההפוך.
תרגיל:
נתון:
\( ABCD \) טרפז
\(AO \) תיכון לצלע \(DC\)
\(AB=5\)
\(AE=2\)
\(OE=3\)
\(EB=6\)
מצאו את האורך של \(DE \)
ואת האורך של \(DC\)
פתרון:
נוכל לזהות מתוך האיור את "שעון החול" ולהבים שכנראה נצטרך להשתמש במשפט תאלס הרחבה ב.
נתון לנו ש\( ABCD \) טרפז ולכם נוכל להסיק ש:
\(AB∥DC\)
ומכאן ש:
\(AB∥DO\)
מאחר ש\( DO\) הוא חלק מ \(DC\)
לפי משפט תאלס הרחבה ב:
\(\frac{AE}{EO} =\frac{BE}{DE}
\)
יש לנו את כל הנתונים חוץ מ\(DE\) שנקרא לו \(X\).
נציב במשוואה ונקבל:
\(\frac{X}{6} =\frac{2}{3}
\)
נכפול בהצלבה ונקבל:
\(2X=18\)
\(X=9\)
מכאן ש: \(9=DE\)
כעת נעבור למציאת \(DC\).
מאחר ו \(AO \) תיכון, נמצא את \(DO \) לפי משפט תאלס הרחבה ב' ואותו נכפיל ב\(2\) כדי לקבל את \(DC\)
לפי תאלס הרחבה ב:
\(\frac{AB}{DO} =\frac{AE}{EO}
\)
נציב את הנתונים ונציב \(X=DO\)
נקבל:
\(\frac{X}{5} =\frac{2}{3}
\)
\(2X=15
\)
\(X=7.5\)
\(DO=7.5\)
ומכאן ש: \( DC =15 \)