משפט תאלס

באיזו שיטה היית רוצה ללמוד?
תרגול הסבר וידאו
🏆תרגולים מומלצים עבורך

משפט תאלס

משולש אופייני למשפט תאלס

 


אם: 
\(DE∥CB\)
אז:

\(\frac{AD}{DC} =\frac{AE}{EB} \)


משפט תאלס הרחבה א' 

משולש אופייני למשפט תאלס

אם 
\(DE∥CB\)
אז:
\(\frac{AD}{AC} =\frac{AE}{AB} = \frac{DE}{CB} \)

משפט תאלס הרחבה ב'

שני משולשים בצורת "שעון חול" האופיינית להרחבה ב' של משפט תאלס

אם 
\(AB∥DC\)
אז:

\(\frac{DC}{AB} =\frac{DE}{EB} = \frac{CE}{EA} \)
 

למעבר לתרגולים בנושא


כל התרגילים במקום אחד!
אנחנו מאמינים שרק עם תרגול אפשר באמת להצליח במבחן, ואתם?

הצטרפו למעל 20,000 תלמידים שכבר לומדים איתנו:
    למעלה מ- 10,000 תרגילים בכל הנושאים שנלמדים בכיתה
    בניית תוכנית לימודים אישית ושליטה מלאה ברמת התרגול
    פתרון וידאו מלא אישי לכל שאלה שלא הבנתם
    תרגול הדרגתי מהבסיס גם למי שפספס הרבה בכיתה
אלפי תרגילים מחכים לכם,
הירשמו עכשיו בחינם!

תרגילים בסיסיים במשפט תאלס (1)

צפו במספר דוגמאות לתרגילים בנושא משפט תאלס

דוגמאות ותרגולים נוספים

תרגולים מתקדמים (0)

אחרי הדוגמאות הבסיסיות, הגיע הזמן לתרגילים קצת יותר מאתגרים 😊


הכיתה התקדמה במשפט תאלס ואתם עדיין מאחור?

צוות לימוד נעים כאן עבורכם :)
בואו ללמוד משפט תאלס עם מאות סרטונים, שאלות ודוגמאות.
בא לי ללמוד בלי חפירות👷‍


משפט תאלס

מהו משפט תאלס?

לפי משפט תאלס אם יש שני ישירים מקבילים שאחד מהם חותך את שוקי המשולש, ניתן לזהות פרופורציה בין הקטעים הנחתכים בשוקיים.
בואו ונראה זאת בשרטוט:

משולש אופייני למשפט תאלס
לפי משפט תאלס – 

 

אם: 
\(DE∥CB\)
אז:

\(\frac{AD}{DC} =\frac{AE}{EB} \)

הערה- שני הישרים חייבים להיות מקבילים כדי לקיים את משפט תאלס.
המשולש ממש לא צריך להיות שווה שוקיים. שימו לב שהיחס הוא זה ששווה.

הערה נוספת:
אם מתקיים ש: 
\(\frac{AD}{DC} =\frac{AE}{EB} \)
נוכל לקבוע ש:
\(DE∥CB\)
לפי משפט תאלס ההפוך.


תרגיל:
משולש העונה להגדרות של משפט תאלס
נתון:
\(DE∥CB\)
AD=4
\(DC=5\)
\(EB=7\)
מצאו את האורך של \(AE\)

פתרון
לפי משפט תאלס, נוכל לקבוע שאם 
\(DE∥CB\)
אז
 \(\frac{AD}{DC} =\frac{AE}{EB} \)

כל הקטעים נתונים חוץ מ- \(AE\). נקרא לו \(X\) ונציב את הנתונים במשוואה:
\(AE=X\)
\(\frac{X}{7} =\frac{4}{5} \)
נעשה כפל בהצלבה ונקבל:
\(4\cdot7=5X\)
\(5X=28\)
\(X=5.6\)
\(AD= 5.6\)
מצאנו את אורך \(AD\).

משפט תאלס הרחבה א'

ההרחבה הראשונה למשפט תאלס קובעת ש:משולש אופייני למשפט תאלס

אם 
\(DE∥CB\)
אז:
\(\frac{AD}{AC} =\frac{AE}{AB} = \frac{DE}{CB} \)

דגש חשוב:
שימו לב, המכנים מורכבים מכל הצלע ולא רק מחלק ממנה.

הערה:
אם מתקיים: \(\frac{AD}{AC} =\frac{AE}{AB} = \frac{DE}{CB} \)

נוכל לקבוע ש:
\(\frac{AD}{AC} =\frac{AE}{AB} = \frac{DE}{CB} \)
לפי משפט תאלס הרחבה א' ההפוך.


בואו ונתרגל:

משולש נוסף העונה להגדרות של הרחבה א' של משפט תאלס

נתון:
\(DE∥CB\)

\(AB=8\)
\(AE=4\)
\(AC=6\)
\(CB=8\)
מצאו את האורך של \(DC  \) ואת האורך של \(DE\)

פתרון:
לפי משפט תאלס הרחבה א' אנו יודעים ש:
\(\frac{AD}{AC} =\frac{AE}{AB} = \frac{DE}{CB} \)

נסמן באיור את הנתונים כדי להבין טוב יותר מה עלינו לעשות:

משולש ובו מוצגים הנתונים לפי משפט תאלס הרחבה א'


לפי היחס הזה:
\(\frac{AD}{AC} =\frac{AE}{AB} \)
אנו יכולים למצוא \(AD\) וכך להגיע לאורך של \(DC \) שאותו עלינו למצוא.

נציב ביחס הרלוונטי את הנתונים ול- \(AD\) נקרא \(X\)
\(\frac{X}{6} =\frac{4}{8} \)
 

נעשה כפל בהצלבה ונקבל:
\(8X=24\)
נחלק ב\(8\) ונקבל:
\(X=3\)
מכאן נקבע ש: \(AD=3 \)
מכאן נוכל לקבוע שאם \(6=AC\) ו\(AD=3 \)
אז \(3=DC\) כי השלם שווה לסך חלקיו.

כעת נעבור למציאת \(DE\)
לפי היחס הזה \(\frac{AE}{AB} = \frac{DE}{CB} \)
נציב את הנתונים ונקרא ל\(DE =X\)
נקבל:
\(\frac{X}{8} =\frac{4}{8} \)
נוכל לקבוע ש\(X=4 \)
ולכן \(DE=4\)

משפט תאלס הרחבה ב'

לפי ההרחבה השנייה של משפט תאלס

שני משולשים בצורת "שעון חול" האופיינית להרחבה ב' של משפט תאלס

אם 
\(AB∥DC\)
אז:

\(\frac{DC}{AB} =\frac{DE}{EB} = \frac{CE}{EA} \)

שימו לב –
צורת שעון החול הזו יכולה להופיע בתור טרפז או עיגול כחלק מתרגיל בשאלה.
כאשר אתם מזהים "שעון חול" כזה, תדעו שיש סיכוי גדול שתצטרכו להשתמש במשפט תאלס הרחבה ב'.

הערה:
אם מתקיים ש: 

\(\frac{DC}{AB} =\frac{DE}{EB} = \frac{CE}{EA} \)

נוכל לקבוע ש:
\(AB∥DC\)
לפי משפט תאלס הרחבה ב' ההפוך.

תרגיל:
טרפז ובו שני משולשים המתאימים למשפט תאלס הרחבה ב'


נתון:
\( ABCD \) טרפז
\(AO  \) תיכון לצלע \(DC\)
\(AB=5\)
\(AE=2\)
\(OE=3\)
\(EB=6\)
מצאו את האורך של \(DE \)
ואת האורך של \(DC\)

פתרון:
נוכל לזהות מתוך האיור את "שעון החול" ולהבים שכנראה נצטרך להשתמש במשפט תאלס הרחבה ב.
נתון לנו ש\( ABCD \) טרפז ולכם נוכל להסיק ש:
\(AB∥DC\)
ומכאן ש:
\(AB∥DO\)
מאחר ש\( DO\) הוא חלק מ \(DC\)

לפי משפט תאלס הרחבה ב:
\(\frac{AE}{EO} =\frac{BE}{DE} \)
יש לנו את כל הנתונים חוץ מ\(DE\) שנקרא לו \(X\).
נציב במשוואה ונקבל:
\(\frac{X}{6} =\frac{2}{3} \)

נכפול בהצלבה ונקבל:
\(2X=18\)
\(X=9\)
מכאן ש: \(9=DE\)
כעת נעבור למציאת \(DC\).
מאחר ו \(AO  \) תיכון, נמצא את \(DO \) לפי משפט תאלס הרחבה ב' ואותו נכפיל ב\(2\) כדי לקבל את \(DC\)
לפי תאלס הרחבה ב:
\(\frac{AB}{DO} =\frac{AE}{EO} \)
נציב את הנתונים ונציב \(X=DO\)
נקבל:
\(\frac{X}{5} =\frac{2}{3} \)
\(2X=15 \)
\(​​​​​​​X=7.5\)
\(DO=7.5\)
ומכאן ש: \(  DC =15 \)

למעבר לתרגולים בנושא