מסתבר שקיימת נוסחה מדעית לשיפור האנגלית

רבים מניחים ששליטה באנגלית היא לרוב תוצאה של השקעת זמן ואנרגיה רבים. סביר להניח שבסוף המאמר תבינו למה המשפט הזה הוא שגוי מטבעו. כמובן שקיים קשר חיובי בין השקעת זמן ובין שיפור ברמת האנגלית, אולם, באופן מפתיע והגיוני בו זמנית, הקשר הוא לא לינארי. כלומר, להבדיל ממה שנהוג לחשוב, איקס שעות למידה לא שווים לאיקס שיפור. כולנו חווינו לפחות פעם אחת את הרגע המתסכל בו גילינו שאין הלימה הוגנת בין הזמן שהתכוננו למבחן ובין הציון שקיבלנו בו. הבנו שהתשומה שלנו אינה בהכרח שווה את התפוקה, נתנו לזה כותרת כמו "אין לי קליטה לשפות" וקיבלנו את מר גורלנו ללמוד אנגלית לאט. מי מכם שמזהה את ההרגשה הזאת ישמח לדעת שלפני מעל מאה שנים כלכלן איטלקי בשם וילפרדו פארטו נתן לזה דווקא כותרת אחרת.  
 
עיקרון פארטו (pareto principle), ידוע גם בשם כלל ה20/80 גורס כי בתופעות רבות 80% מהתוצאות מופקות מ20% מהפעולות ואילו 20% הנותרים מקורם ב 80% מהפעולות. כלומר, למרות התחושה האינטואיטיבית שחמישים אחוז מהמאמץ שלי אחראי על חמישים אחוז מהשיפור, ישנן פעולות שמניבות יותר ופעולות שמניבות פחות, משמע קיימת "היררכית חשיבות" לפעולות שלנו, שכן לכל אחת משקל אחר בהשפעתה על התפוקה הסופית.  
את מערכת היחסים הזאת בין סיבה ותוצאה החל לחקור פארטו לאחר שהבחין כי רק עשרים אחוז מזרעי האפונה בגינתו מניבים שמונים אחוז מהאפונה כולה. פארטו בחן את התופעה המסקרנת דווקא בהקשר שונה לחלוטין ומצא כי 80% מהעושר בארץ המגף מוחזק ע"י 20% מהאוכלוסייה. מהר מאוד הכלל שניסח עורר עניין גם בשדות נוספים מלבד עולמות הכלכלה והעסקים והיום מיושם במגוון רחב של תחומים כמו חינוך, פוליטיקה, מחשבים, יזמות ועוד רבים.
 
דוגמאות לעיקרון פארטו בהיבטים שונים 
 
80% מההחלטות מתקבלות מ20% מישיבת ההנהלה 
80% מהרווחים מגיעים מ20% מהלקוחות  
20% מהמחשבות מובילים ל80% מהרעיונות 
20% מהמילים בשפה נמצאות ב 80% מהשימוש 
20% ממלתחת הבגדים שלך נלבשים 80% מהזמן 



 
למרות שבמקור נולד וצמח חוק פארטו מתוך עולם הכמות והחומר ועל אף שימושו הרב בעולם הניהול והעסקים, לא מעט אנשים נחשפו אליו לראשונה דווקא מתחום השפות.
תחום אסטרטגיות הלמידה ובפרט אסטרטגיות למידת שפה מקבל עיקרון פארטו מעמד של לא פחות מעשרת הדיברות של התחום.
 אז מסתבר שיש נוסחה מדעית לייעול תהליכי רכישת שפה והיא נראית ככה 
 F(x) = 1 – (k/x)α   
או במילים אחרות - הבחנה בין עיקר לטפל. לפי פארטו, זיהוי עשרים האחוזים בעלי החשיבות הגבוהה ביותר והתמקדות בהם יובילו ליותר תוצאות בפחות מאמץ. וגם בכיוון ההפוך - זיהוי הפעולות גוזלות הזמן וזיהוי הפעולות היעילות.
נניח שאנחנו לומדים למבחן בביולוגיה, אם נצליח לזהות מה מתוך סך כל החומר הוא לב ליבו של המבחן, מה הם הקונספטים (20%) אותם מבקשות אינספור הדוגמאות בספר (80%) לבסס, נוכל לשלוט באופן חכם יותר בחלוקת הזמן והאנרגיה הנדרשת לכל נושא, באופן שמתדעף כאמור את אותם רעיונות מרכזיים ועקרונות מפתח.
הדבר לא אומר שעלינו ללמוד אך ורק את מה שזיהינו כ20%,  השלם נשאר שלם, מאה אחוזי הלמידה למבחן לא משתנים. אולם, חלוקת מאה האחוז (המאמץ, הזמן, ההעמקה, הריכוז) בין הנושאים השונים למבחן היא זו שנשנה. אם לצורך העניין קריאת כל הספר בביולוגיה היא השלם, בתהליך הקריאה וההפנמה נשלוט באופן אקטיבי באדפטציית אופי הלמידה בין נושאים שמצאנו כבעלי חשיבות גבוהה לבין נושאים בעלי חשיבות נמוכה .  
 
כיצד ליישם את עיקרון פארטו לשיפור האנגלית? 
בכל שפה יש בין 1000 ל 3000 מילים שמדורגות כמילים השימושיות ביותר, אלו כצפוי משתנות משפה לשפה לנוכח הבדלים תרבותיים וגיאוגרפים, אך למזלנו במרחק כפתור נוכל להגיע לרשימת אלף המילים הנפוצות ביותר (כמעט בכל שפה שנבחר), ממוספרות על פי שכיחותן כאשר 1 היא המילה הנפוצה בביותר. 

כדי לנהל שיחה קולחת באנגלית , אנו זקוקים ללא יותר מ3000 מילים. ברוח עיקרון פארטו הדבר מנוסח כך: בערך 20% מהמילים בשפה יספיקו להבנה של כ- 80% מהשיחה.
לצורך ההפשטה נדגים את יישום העיקרון בתהליך שיפור אנגלית מדוברת ונתמקד הפעם רק בהיבט של אוצר המילים (את אותו הדבר יש לעשות גם על כללי דקדוק, אך על זה ארחיב במאמר הבא). אי אז בימי בית הספר הסדר בו לימדו המורים את אוצר המילים היה לרוב על פי קטגוריות. למדנו צבעים ואז את ימות השבוע ולאחר שלמדנו את שמותיהם של כל מממלכת החי המשכנו לרשימה הארוכה של איברי הגוף ביניהם מילים שלא אמרנו עד גיל 15 כמו אגודל ועורף, משם המשכנו לשינון כל כלי התחבורה המוכרים לאדם ורק אז נחשפנו למילים המופיעות ב50 המילים הכי שימושיות.



אם נקדיש לזה מחשבה, נשים לב שלבחירת סדר הלמידה של מילים חדשות יש משמעות רבה. סביר להניח שבעזרת מילים ממקום 1-50 ברשימה הנ"ל נוכל לתאר כל מילה מקטגוריית כלי התחבורה ובעלי החיים. אך לא להיפך. כמובן שהרחבת אוצר המילים היא חלק בלתי נפרד מהתקדמות ושליטה באנגלית. אמנם, לבחירה ב*אילו* מילים כדאי להתחיל בבניית פירמידת השינון יש משמעות רבה. למידת מילים בסדר שרירותי וללא תיעדוף מילים שימושיות שוללת מאיתנו את האופציה להבין יותר בשלב מוקדם בלמידה, מה שגורם לנו להבין מתוך הקשר, מה שבתורו יעניק לנו ביטחון להתחיל לדבר, מה שיהווה קרקע לתרגול שליפת המילים שכבר למדנו וגישור על מה שלא, מה שיאפשר קליטה ספונטנית של מילים חדשות והרחבת אוצר המילים באופן משמעותי עד שיום אחד נשמע גם את המילים אגודל ועורף. 

עיקרון פארטו לא מתיימר להיות חוק נחרץ וקולקטיבי, אלא קו מנחה שמציע לנו לבחון את יעילות הבחירות שלנו באמצעות התבוננות מהצד והפרדת העיקר מהטפל. כפי שראינו תהליך למידה אינו מיקשה אחת והוא מורכב הן מבחירות יעילות והן מבחירות בעלות ערך נמוך על התוצאה. לכן קשה לבחון את יעילות הלמידה במונחים של זמן מול תמורה. ברגע שמזהים אילו מהפעולות שלנו אחראיות על הנתח העיקרי של התוצאה, או מה הם הגורמים בהם טמון הערך הגבוה יותר, מגלים שחוסר השוויון הזה בין הסיבות לתוצאות דווקא יכול לשחק לטובתינו.