דלג על הניווט

מטרות בהוראה

קביעת מטרות בהוראהעל מנת להגיע להישגים בכל תחום עשייה שנבחר עלינו להגדיר מטרות ויעדים, גם בתחום ההוראה חשוב להגדיר מטרות. מהמטרות שנגדיר נגזור את אופן הביצוע.

נושא הגדרת המטרות להדרכה/שיעור פרטי הינו מהחשובים ביותר מכיוון שהמטרות הן אלה שמכתיבות לנו את הדרך ואופן הביצוע.
הדרכה ללא תוכנית עבודה, תאריכי יעד והגדרה ברורה של ההישג הנדרש תיצור מצב של עבודה לא יעילה, חובבנית ובסופו של דבר לא נגיע לתוצאה המיוחלת.

תהליך ההוראה מורכב ממספר רב של שיעורים. לכל שיעור יש יעד שאליו רוצה המורה להגיע והוא הכשרת תלמידיו בצורה הטובה ביותר ובזמן המוקצב לו, ולכן עליו לקבוע לכל שיעור מטרות שינחו אותו כיצד עליו לפעול על מנת להשיג את היעד. בשיעור מתמטיקה, לדוגמא, המורה למתמטיקה יצטרך לארגן את הנושא, לבחור תרגילים לצורך תרגול בכיתה ובבית ועוד.

שימושי המטרות למדריך/מורה

  1. מאפשרות עבודה עפ"י סדר עדיפויות וכל שיעור מתמקד בנושא ספציפי.
  2. מסייעות בקביעת קריטריונים להערכת הלומד, לצורך בחינת הישגיו ומידת הצלחתו במהלך ובסיום תהליך הלמידה – המטרות מסייעות לנסח שאלות רלוונטיות במבחן.
  3. מכוונות את המורים לרמת הוראה אחידה ודרישת הישג אחיד לכל הלומדים – לדוגמא, כל תלמידי התיכון בארץ אמורים לגשת לאותה בחינת בגרות ולהצליח בה למרות שהם לומדים אצל מורים שונים.
  4. בחירת שיטת ההוראה היעילה ביותר – עזרים מתאימים, היקף חומר הלימוד, הזמן, ההתנסויות והפעילויות המתאימות.

שימושי המטרות לתלמיד

  1. תאום ציפיות - הכוונת התלמיד אל המצופה ממנו והפחתת מתח וחוסר וודאות.
  2. המטרות מגדירות לחניך את הנדרש ממנו בתום תהליך ההוראה ומה עליו לעשות בכדי להצליח – ידועים הרבה מקרים בהם התלמידי מבזבזים זמן ומאמץ כדי לגלות את העיקר מול הטפל ואת הנושאים החשובים.
  3. מאפשרות לתלמיד לדעת אילו מפעולותיו תורמות להצלחתו – אינו צריך לנחש מה המורה מצפה ממנו.

לסיכום: המטרות הינן המצפן המכוון את המורה והתלמיד בתהליך ההוראה והלמידה.

סוגי מטרות

מטרה כוללנית

מציינת תוצאות מקיפות וכלליות מן ההוראה. אינה מוסרת מידע מפורט המנחה את המבצע מה עליו לעשות אלא נותנת כיוון כללי בלבד.
מטרות אלו מנוסחות במונחים כללים בעלי משמעות רחבה – המשך שושלת, הקניית ערכים וכו'.
בדר"כ מועטות במספרן מכיוון שמקיפות תחומים רבים.

מטרת על

מגדירה את ההישג הסופי שאליו אמור התלמיד להגיע בתום התהליך.
מנוסחת במונחים מפורטים וממוקדים יותר – כיוון יותר ספציפי.
לדוגמא: התלמיד יכיר את אופן פעולת המעבד.

מטרה אופרטיבית

מגדירה את ההתנהגות הסופית הנדרשת מהתלמיד במהלך תהליך ההוראה ומפרטת את התנאים בהם תתבצע.
מטרות אלו מנוסחות באופן מדוייק יותר תוך כדי פירוט התוצאות הלימודיות הצפויות מהלומד.
לדוגמא: התלמיד יציין את היתרונות של שימוש במעבד X על פני מעבד Y.

רמות בהוראה

לכל מטרת על ולמטרות האופרטיביות המתאימות לה יש רמה שאליה מצופה התלמיד להגיע. אנחנו נעבור על 3 רמות עיקריות.

רמת ידע – התלמיד צריך להיות מסוגל לחזור על מידע שהוצג בפניו בעבר. התלמיד צריך לאגור בזיכרון מידע מסויים ולשלוף אותו. מקובל להתייחס לרמת ידע זו כבעלת דרגת קושי ומורכבות הנמוכה ביותר – התלמיד צריך רק להפעיל את הזכרון ללא חשיבה כלשהי.

לדוגמא: זכירת תאריכים של מאורעות היסטוריים.

רמת הבנה – הרמה הבאה מבחינת קושי ומורכבות. רמה זו דורשת הסבר ועיבוד מידע. התלמיד צריך להבין את מה שנאמר ולהשתמש בחומר שנמסר. התלמיד יכול לענות על השאלה "למה".

לדוגמא: בהדרכה על מדינה מסויימת, נחלק את שטח המדינה לצפון,דרום,מזרח ומערב. לאחר מכן נשאל את התלמיד באיזה חלק של המדינה נמצאת עיר מסויימת. התהליך שבוצע הינו חיפוש העיר על המפה ולאחר מכן, על סמך הידע של חלוקת המדינה לאזורים, התאמת העיר לאזור הנכון.

רמת יישום – הרמה המורכבת ביותר. רמת הישג בה נדרש התלמיד להשתמש בידע ובהבנה שרכש לפתרון מצב חדש ולא מוכר. הכוונה היא לאו דווקא ליישום מעשי אלא בעיקר ליישום ברמה המחשבתית.

לדוגמא: באותה הדרכה על האזורים במדינה, נשאל באיזה כיוון יחסית לעיר מסויימת נמצאת עיר אחרת. פה נדרש יישום הידע על שושנת הרוחות לפתרון הבעיה.

סידור המטרות

במקרים רבים, יהיו לנו הרבה מטרות אופרטיביות. כדי שנוכל להתוות את מהלך השיעור, נצטרך לסדר מטרות אלו בסדר מסויים.
נקודות עיקריות – תת נושא המלכד תחתיו מספר מטרות אופרטיביות בעלות נושא רעיוני משותף. הנקודות העיקריות מייעות במניעת מצב של בלבול בין המטרות האופרטיביות ובנושאן.

כללים לכתיבת מטרות

קביעת נושא השיעור – כאשר נרצה ללמד נושא מסויים, ננסה ששם הנושא של השיעור יהיה מובן, בהיר ומוקד לתלמיד. אם שם נושא של שיעור פרטי יהיה לא מובן או בשפה גבוהה מדי, יכול להווצר פחד מוקדם אצל התלמיד.

קביעת מטרות העל – מטרת על אחת לכל נושא. טעות נפוצה הינה לבחור מספר מטרות על לכל נושא.
לדוגמא: אם אנו מעבירים הרצאה בנושא מעבד של המחשב, נצטרך מטרת על אחת: התלמיד יכיר את אופן פעולת המעבד.

קביעת מטרות אופרטיביות – נצטרך לחשוב מהן הפעולות שיביאו את התלמיד להגשמת מטרת העל שהגדרנו.
לדוגמא: התלמיד ישרטט את מבנה המעבד.

קביעת נקודות עיקריות – הנקודות העיקריות נגזרות מהנושא המועבר. יש להקפיד על בניית הנקודות העיקריות לפי מבנה וסדר הגיוניים וזאת על מנת להבטיח רצף הגיוני בהתפתחות הנושא.
לדוגמא: בשיעור שנושאו מעבד המחשב, חלוקה אפשרית לנקודות עיקריות תהיה – נתונים כלליים, מבנה ואופן פעולה.

סטנדרט כמותי – במקרים בהם ידועה לנו כמות מסויימת הקשורה למטרה, יש להכניס את הכמות להגדרת המטרה האופרטיבית. לדוגמא: התלמיד יחזור על שבעת מרכיבי המערכת.

בחירת רמת הידע – רמת הידע תלוייה בחומר המועבר ובתזמון השיעור. חישבו היטב מהי רמת הידע הנדרשת מהתלמיד עבור כל שיעור ועבור כל נושא. אל תמהרו להגדיר רמת ידע של יישום עבור כל מטרה מכיוון שיש לכך משמעויות מבחינת תכנון השיעור.

לסיכום

במאמר זה עברנו על הבסיס לתכנון של תוכנית עבודה הדרכתית. כמובן שבחירת מטרות נכונות ורמת ידע דורשים נסיון וזמן, אך כבר מהפעמים הראשונות שתתחילו לבנות הדרכה משלב זה של תכנון מטרות, תרגישו כי אתם אכן ממקדים את ההדרכה/השיעור שלכם לנושאים החשובים ומייעלים את דרך העבודה שלכם.
במאמר הבא, נלמד, לאחר שהגדרנו מטרות, איך לארגן יחידת לימוד בצורה נכונה.

שיהיה לכולנו לימוד נעים ובהצלחה!