מהם שמות עצם מופשטים - Abstract Nouns - ומדוע כדאי שנכיר אותם?
בלימודי אנגלית בבתי ספר, נדחק נושא שמות העצם המופשטים לעיתים לשוליים בין שאר הנושאים הלימודיים, ולכן רוב התלמידים והמבוגרים שלימדתי, כלל אינם מודעים לקיומם של שמות עצם שנקראים מופשטים, והחוקים החלים עליהם בשפה.
שמות עצם מופשטים הנם תופעה שקיימת בשפה העברית, אך אינה מקבלת חוקי דקדוק מיוחדים, ולכן איננו רגילים לייחס להם חשיבות מיוחדת בהבניית משפט.
מה הם שמות עצם מופשטים?
בשפה האנגלית, ישנה הבחנה בין שמות עצם מוחשיים (Concrete Nouns) כמו למשל - שולחן, בריכה, ילדה, ובין שמות עצם מיוחדים יותר, או בשמם המקורי, Abstract Nouns. מהם בעצם?
שמות העצם הללו מבטאים דברים מופשטים - שאינם קיימים במציאות בצורה פיזית.
דוגמאות:
- אהבה - love
- כנות - honesty
- ידע - knowledge
- חינוך - education
- וחברות - friendship.
אלו הם רעיונות, קונספטים ואיכויות, שלא ניתן לראות או לחוות בצורה ממשית, אלא הם מתקיימים ברמה קונספטואלית. איננו יכולים להשתמש בחמשת החושים שלנו בשביל לחוש את שמות העצם הללו, אלא הם רעיוניים.
דוגמאות נוספות:
- חופש - freedom
- חיים - life
- טבע - nature
- מוות - death
הבדל חשוב נוסף, הוא שאת רוב שמות העצם המופשטים, לא ניתן לספור - רובם בלתי ספירים ואם ניקח את הדוגמאות הראשונות לשמות העצם המוחשיים, שמות העצם הללו הם ספירים: שולחן, בריכה, ילדה.
נוכל לספור: ארבעה שולחנות, חמש בריכות ועשרה ילדים.
שמות עצם מופשטים ושימוש ב-Articles
אז מה החוקים המיוחדים החלים על שמות עצם מופשטים? ומדוע עלינו לדעת מהם?
התשובה לכך היא שבשפה האנגלית, איננו משתמשים ב-articles במשפט, כדי להתייחס אליהם. (*וזאת עם כוכבית הערה קטנה - מקרים יוצאי דופן נמצאים בסוף המאמר).
מהם Articles?
Articles, או תוויות ידוע בעברית, הנן מילים שמגדירות שמות עצם כספציפיים, או כלא ספציפיים באנגלית.
כאשר אנחנו רוצים ליידע שם עצם מוחשי, או לדבר על שם עצם כללי ולא מיודע - בשני המקרים, עלינו להשתמש ב-the, או a ו-an, לפני שם העצם המדובר.
*הערות שוליים
- ב-a נשתמש רק בשמות עצם מוחשיים יחידים, ולא ברבים. למשל - She ate a slice of pizza, חתיכה אחת. לרבים: She ate slices of pizza.
- An ישמש אותנו לפני מילים שמתחילות בתנועה (vowel) ולא בעיצור (consonant), למשל: I ate an apple.
מה ההבדל בין The ל-a
בואו נחזור ל-the לעומת a ונראה דוגמאות. ראשית, ההבדל ביניהם הוא הרצון להגדיר את שם העצם כמיודע, או כלא מיודע, ככללי.
למשל:
I saw a dog on the street
-כלב, הוא שם עצם מוחשי וכאן אינו מיודע. זהו כלב כללי ולא כלב מסוים.
-
The sand in this beach is so lush and soft
-פה אני מדברת על החול הספציפי הזה בחוף הזה, והוא שם עצם מוחשי. כאן החול מיודע.
אז מה לגבי שמות עצם מופשטים?
בשמות עצם מופשטים, שאינם ספירים, לא נשתמש ב-article בצורת a, כלומר צורת חוסר הידוע.
למשל:
I love nature.
ולא:
I love a nature.
-
Knowledge is power.
ולא:
A knowledge is power.
נשים לב, שכן נשתמש ב-the, אם ברצוננו לדבר על רעיונות מופשטים ספציפיים.
למשל:
The knowledge of this field is very useful these days.
I’ll never forget the excitement I felt, when I won the competition.
She wasn’t satisfied with the education she received from the local college she went to.
ספיר או לא ספיר?
אמרנו קודם, שרוב שמות העצם המופשטים אינם ספירים. אלו שכן ספירים, יוכלו לקבל a ו-an לפניהם, כאשר התנאי לכך הוא שהם ספירים כפי שאמרנו, ובנוסף שברצוננו להגדיר אותם בתוך המשפט ולא לדבר עליהם באופן כללי, או לפרט למשל על מהו האופי של הרעיון עליו אנחנו מדברים:
We are talking about a particular knowledge and not knowledge in general.
The journey turned out to be a disappointment.
אך לא נשתמש ב-a ו-an כאשר שמות העצם המופשטים אינם ספירים:
He started regular exercises for good health.
בריאות, או טבע, חיים, אושר וכולי, הן דוגמאות למילות שם עצם מופשט בלתי-ספיר, לעומת אכזבות, אהבות, ונוספים, שהם שמות עצם מופשטים שניתן לפרוט ולספור.
תודה שהצטרפתם אלי ומקווה שהפקתם מידע מהימן, על נושא שנידון מעט יחסית במסגרות חינוכיות.
נתראה בפעם הבאה, כרמין.
