אכן, אפשר לנגן לפי שמיעה בלבד. כמובן שזה נכון רק כאשר הנגן ניחן בשמיעה מוסיקלית טובה, כי עליו לתרגם צלילים ששמע לביצועם התקין בכלי בו הוא מנגן. אבל שמיעה טובה היא כישרון מולד, והיא אינה נחלת כולם. אמנם אפשר לפתח את השמיעה המוסיקלית, אך זהו תהליך לימודי לא קצר, שגם בסופו לא מובטח שהנגן יצליח במשימתו.
כאן באים לעזרתו התווים. בזמן קצר הרבה יותר וללא מאמץ מיוחד, הנגן רוכש יכולת בקריאת תווים. כמעט כל שיר וכל יצירה נמצאים במאגרי תווים שונים ומאפשרים נגינה מיידית של המקור.
ולא רק הנגן מרוויח. רבים מנסים את כוחם בהלחנת שירים או יצירות. נכון, האמצעים הטכנולוגיים כיום מאפשרים הקלטה איכותית. אך לצורך תגבור ההפצה וההיכרות של הקהל הרחב עם היצירה, כתיבת התווים היא אמצעי מהיר ולא יקר.
ועוד: כל מוסיקאי יבקש במוקדם או במאוחר להרחיב את ידיעותיו בתיאוריה המופלאה של המוסיקה, או בחקר יצירות מן העבר הקדום. הוא יזדקק לתווים, חד משמעית.
למעשה, התווים אינם אלא האותיות והמלים של שפת המוסיקה. האם עלה בדעתכם אי פעם לשאול על הצורך בידיעת קרוא וכתוב? אז קדימה: זה לא קשה, זה מחדד את המוח, וזה כיף. וזכרו תמיד שהתווים הם אמצעי, ולא מטרה.
בהצלחה!