"הארץ". 27.5.2008, ביקורת מאת נועם בן זאב
"במבט אחר" קרא הפסנתרן-מנצח-מוסיקולוג מאיר ויזל לקונצרט בו ניגן את היצירה "וריאציות גולדברג" של באך; ולמה "אחר" - כי בינות לפרקיה הקצרצרים של היצירה, המצטברים לבסוף לאחד הגילויים המונומנטליים המרהיבים בתולדות המוסיקה, שילב שלא כרגיל פרקים קצרים מאמנות אחרת, ויזואלית: וידאו ארט. ויזל שיער שהיצירה, שתובעת התגייסות כוללנית של המבצעים והמאזינים כאחד, תצא נשכרת מהאתנחתות שיפעילו חושים ומחשבות מסוג אחר לאורכה, וכך יוקל העומס. הוא צדק.
"וריאציות גולדברג" בנויה על פי תבנית קפדנית, ולהחדרת הסרטים הקצרים אל תוכה במרווחי זמן זהים כמעט היתה איפוא הצדקה צורנית: היא הרחיבה את הממד הסכמטי של היצירה, ושימשה עוד קול במרקם הרבקולי הסבוך שלה... כך התקדם הערב הזה בין מתח להרפיה, בין צלילים זורמים לבין מראות זורמים בתוך שקט שמופר רק על ידי קריאת טקסט פואטי, ומרגע לרגע העמיקה לאורכו ההשפעה ההיפנוטית שהשפיעו כל יוצריו.
הטכניקה המסחררת של "וריאציות גולדברג" , תובענית שבעתיים בפסנתר לעומת הצ'מבלו שלו נכתבה היצירה במקור... ויזל ניחן במוסיקליות עילאית, ובנפש של אמן שרואה את המוסיקה בדרך מקורית ולרגע לא צפויה או בנאלית; ואלה החומרים מהם עשויים קונצרטים בלתי נשכחים, כמו המבט האחר שלו על באך.