כלי ניווט ו"מורי דרך/מנטורים" - אמנות
אני בוחרת להתחיל את הכתיבה הזאת בנימה של שאלה , גם בעשיה האמנותית וגם בכתיבה
אני בוחרת להתחיל את תהליך העבודה שלי משאלות שונות .
את הכתיבה הזאת אני בוחרת להתחיל בשאלה "האם ניתן ללמד דרך לביטוי אמנותי ?"
בכל התעסקותי האמנותית , פגשתי ואני עדיין פוגשת "מורי דרך " אני מכנה אותם ככה
יהיו כאלה שיכנו את אותם דמויות מכוונות כמנטורים או מורים .
אספר קצת על עצמי , מאז שאני זוכרת את עצמי היה לי קושי גדול במסגרות , ולא כי לא
מצאתי את עצמי בתוכן , דווקא העטיפה של מרחב הייתה עושה לי טוב לדעת שאני שייכת לאיפשהו
ויש מקום שבו אני פועלת .
הקושי בעיקר נבע מתוך "החוקים" או ליתר דיוק הדרך בה הייתי מרגישה מחויבת לפעול בתוך אותן
מסגרות .
לצערי או היום בהסתכלות שונה לטובתי , לא "שרדתי" כל מסגרת ולרוב מצאתי את עצמי נפלטת
מתוך המסגרות הנורמטיביות ומשייטת ברחבי הלא נודע עד שהייתי מוצאת את המסגרת המיועדת לי
או ליתר דיוק את אותו "מורה דרך " במסגרת אליה אני משתייכת מחדש .
בין מעברי בתי הספר השונים, בצבא בסיסים שונים מצאתי
את אותם אנשים שאיפשרו לי להתפתח תוך מתן דגש על "פריחה" בדרכים
מתאימות לי.
אחד השיקולים של בחירה בתחום האמנות לתואר ראשון היה מאותו מקום של חיפוש
אחר המסגרת שתעניק לי את היכולת להמשיך להתפתח אבל תספק לי גם את החופש והמרחב
להביע את עצמי , בדרכים המתאימות לי , וכמובן גם היה השיקול החברתי של להיות בסביבה כזאת
שתספק לי שיח מאפשר ופורה.
שוב בנימת לצערי שאחר כך התפתח לממש לטובתי ולשמחתי , את שנותי הראשונות בתואר העברתי
ב"כאוס" אישי - תפקודי ואישי .
ניפוץ של כל עצמאות - אם מבחינת הזמן שבו אני חייבת להיות נוכחת במכללה ואם בגלל התוכן שחויבתי
ללמוד ולפעול על פיו בתהליך היצירה שלי - כשעלתה השאלה אם זאת הדרך שלי להיות אמנית טובה -
נאמר לי שכן .
בשנתי השלישית ללימודים כשאני כבר רק מתפללת לסיים את הלימודים שאליהם הגעתי עם כלכך הרבה
תשוקה אהבה ואמונה שכאן אקבל את הכנפיים להתפתחות אישית , סוף סוף קרה מה שאליו התפללתי.
פגשתי את "מורי הדרך" הנכונים לי שאליהם הייתי כל כך נואשת בכל השנתיים הראשונות .
מכאן התחיל תהליך מפרה , אותו צימאון אינסופי לידע אתחיל לקבל את סיפוקו על ידי מחקר אישי
וחיפוש אחרי הנושאים אני מוצאת בהם עניין ומענה לשאלותי רבות כשלא יהיו ולא במה שנכון לאו דווקא למצוא בו עניין על פי נושאי האקדמיה .
באותה נקודת זמן גם הבנתי שיעור חשוב על למידה והתפתחות בכל הרבדים בחיים , אך בעיקר
בתחום האמנותי - תחום כזה אישי מגוון ועמוק .
היום כשאני כבר אחרי לימודי התואר הראשון ומתחילה את צעדי לכיוון המשך לימודים לתואר השני
גם הוא באמנות והתמקצעות בתחום תוך כדי שאני בעצמי מלמדת אמנות כ"מורת דרך" או "מנטורית"
לאמנים צעירים אחרים , אני מתחילה להבין אפילו עמוק יותר כמה אמנות היא כלי - היא שפה , היא כלי
לתנועה - בתוך המרחב הפנימי .
בדיוק מאותה נקודה אני רוצה לתת את המענה לתלמידי כמו שאני לא מפסיקה לחפש ולמצוא אותו
כל פעם מחדש לעצמי בתוך תהליך ההתפתחות האישית.
זה הכל עניין של דעה אישית , אבל אני מאמינה שאמנות ולמען האמת כל תחום בחיים
אפשר ללמוד ברמת הטכניקה אבל להתפתחות צריך את " הטכניקה האישית ".
כמו כלי שייט , למורה הדרך יש את האפשרות לחשוף אותך לכלים שונים ומגוון של דרכים
להפעלה של אותם כלים , אך את ההפעלה העצמית כל אמן צריך ללמוד לעצמו .
כפיה של נושאים ודרכים בעיני היא ניסיון שכפול , בעידן הנוכחי קל מאוד לבחור
בשכפול מאותם שיקולים של זמן כדאיות וכסף .
אך בסופו של דבר את אותה הצלחה - שגם היא משתנה מאדם לאדם בהגדרתה - ניתן
להביא רק על ידי הידע וההכרה העצמית - רק על ידי תרגול כלי הניווט האישי .
קל לנו מאוד לחפש את המהר או הפשוט ביותר להפעלה , אך גם קל לנו מאוד
באותה מידה להתייאש במידה ומצאנו את זה לא מספק לנו את האושר אליו שאפנו
או הסיפוק ולסמן עליו איקס - כתחום שאינו עבורנו .
אני מאמינה שלכל אחד מאיתנו יש את היכולת למצוא עניין ואת הכישרון האישי שלו בכל תחום
אפילו מתמטיקה - המקצוע שכל חיי כל כך חששתי ממנו .
(זה לא פוסל שיהיו תחומים שיותר יעניינו אותנו וכאלה אחרים שלו ואנחנו לא צריכים להצטיין בהכל
אלא להתמקד )
אך אם דבר מה חשוב לנו מאוד והוא תשוקתנו אנחנו לא צריכים לפחד מהמורות בדרך ובטוח שלא
להתייאש מתהליך הלמידה והתפתחות בו .
אלא להפך אנחנו צריכים לצלול יותר לתוכו ולהתחיל לשאול את השאלות , מה הדרך שלנו להפעיל
את אותו הכלי ולהגיע לאותו " יעד ", מה הוא אותו יעד וכיצד - לכל אחד מאיתנו נכון להגיע אליו .
זה מצריך לא מעט "מסעות" של חיפוש - אחר המסגרות הנכונות ויותר מכך אחרי אותם "מורי דרך/מנטורים"
שיוכלו להנחות אותנו בדרך האישית שלנו בלי לשנות לנו אותה או קיצוני מכך אותנו .
אני מאמינה שלכל אחד ואחד מאיתנו יש את היכולת האישית שלו להגיע לנקודות היעד שלו
להגשמת החלומות שלו וללמידה של השפה האישית שלו .
אני אישית בוחרת להתמקד בהסבר על אותו כלי ניווט בתחום המרחב של השדה האמנותי
והלימוד , אך כמו שציינתי למעלה זה תקף לכל תחום בחיינו .
נחשפתי ולמדתי את שיעור זה על בשרי לאורך חיי , אך משום כך אני מאמינה כל- כך שכל עוד
אנחנו ממשיכים אנחנו מוצאים את מקומנו, את השפה שלנו באמנות ובכל תחום בחיינו .