ייצוג תופעות בעזרת פונקציות קוויות

באיזו שיטה היית רוצה ללמוד?
תרגול הסבר וידאו
🏆תרגולים מומלצים עבורך

ייצוג תופעות בעזרת פונקציות קוויות

פונקציה קווית מתארת לנו את הקשר בין X ל-Y.
לכן, נוכל לייצג כל מיני תופעות שונות בחיים בעזרת הפונקציה הקווית.
ייצוג התופעות בעזרת פונקציות קוויות, בא לידי ביטוי במתמטיקה בבעיות מילוליות, תוך שימוש בגרפים של הפונקציות.
כך, נוכל למצוא את הקשרים השונים בין הפונקציות.

ייצוג תופעות בעזרת פונקציות קוויות מאפשר לנו למעשה לפשט שאלות מילוליות רבות באמצעות גרף קווי פשוט. מתוף הגרף אנו יכולים לחשב בקלות רבה את השיפוע, שהוא למעשה קצב השינוי ואף פרמטרים רבים אחרים.

 

 

 

למעבר לתרגולים בנושא

בחן את עצמך בייצוג תופעות בעזרת פונקציות קוויות!

בחנים ותרגולים נוספים

כל התרגילים במקום אחד!
אנחנו מאמינים שרק עם תרגול אפשר באמת להצליח במבחן, ואתם?

הצטרפו למעל 20,000 תלמידים שכבר לומדים איתנו:
    למעלה מ- 10,000 תרגילים בכל הנושאים שנלמדים בכיתה
    בניית תוכנית לימודים אישית ושליטה מלאה ברמת התרגול
    פתרון וידאו מלא אישי לכל שאלה שלא הבנתם
    תרגול הדרגתי מהבסיס גם למי שפספס הרבה בכיתה
אלפי תרגילים מחכים לכם,
הירשמו עכשיו בחינם!

תרגילים בסיסיים בייצוג תופעות בעזרת פונקציות קוויות (1)

צפו במספר דוגמאות לתרגילים בנושא ייצוג תופעות בעזרת פונקציות קוויות

דוגמאות ותרגולים נוספים

תרגולים מתקדמים (0)

אחרי הדוגמאות הבסיסיות, הגיע הזמן לתרגילים קצת יותר מאתגרים 😊


הכיתה התקדמה בייצוג תופעות בעזרת פונקציות קוויות ואתם עדיין מאחור?

צוות לימוד נעים כאן עבורכם :)
בואו ללמוד ייצוג תופעות בעזרת פונקציות קוויות עם מאות סרטונים, שאלות ודוגמאות.
בא לי ללמוד בלי חפירות👷‍


דוגמה לייצוג תופעות בעזרת פונקציות קוויות

 

בשעה 10 בבוקר, יצאה משאית A  מהמפעל בבאר שבע למפעל בחיפה – מרחק של 380 ק"מ.
באותה השעה, יצאה משאית B מהמפעל בחיפה למפעל בבאר שבע.
שתי המשאיות היו אמורות להיפגש במקום כלשהו בדרך.
האיור שלפניכם, מציג גרפים המתארים את המיקום של הנהגים בכל רגע נתון במהלך הנסיעה.

מה משמעות כל נקודה מסומנת בגרף?

פתרון:
נסתכל תחילה על הנקודות הנמצאות על הגרף הכחול:
נוכל לשייך את הגרף הכחול למשאית A  מאחר ואנו רואים שהיא יצאה מנקודה \((0,0)\).
משאית A יצאה מנקודה בה המרחק מבאר שבע היה 0, כלומר היא יצאה מבאר שבע.
לכן נקודת \((0,0)\) היא נקודת היציאה של משאית A.
הנקודה השנייה הנמצאת על הגרף הכחול: \((12,380)\) מייצגת את נקודת ההגעה של משאית A לחיפה.
לאחר 12 שעות ולאחר 380 ק"מ.

כעת נסתכל על הנקודות על הגרף הסגול:
\((3.8,0)\) – נקודה זו מייצגת את משאית B ומראה לנו שלאחר 3.8 שעות, המשאית הגיעה לבאר שבע – מרחקה מבאר שבע היה 0 ק"מ.
\((0,380)\) – מייצגת את משאית B ומראה לנו את נקודת היציאה שלה בה היא עוד לא התחילה לנסוע ומרחקה מבאר שבע היה 380 ק"מ.

מתי ובאיזה מרחק נפגשו שתי המשאיות?

על מנת לענות על שאלה זו, נצטרך למצוא את משוואות שני הישרים ולפתור מערכת משוואות עם שני נעלמים.

את משוואת משאית A , נמצא בעזרת 2 הנקודות הנתונות.
 נעשה כך גם למשאית B.
שתי המשוואות שקיבלנו ירכיבו לנו מערכת משוואות בשני נעלמים.
נפתור את המערכת ונקבל את נקודת המפגש של שתי המשאיות.

מבחינת זמן נקבל את – ערך ה-\(X\) ומבחינת מרחק מבאר שבע נקבל את – ערך ה-\(Y\).

למעבר לתרגולים בנושא