טעמי המקרא כמציינים את מקום ההטעמה

לטעמי המקרא יש 3 תפקידים:

טעמי המקרא משמשים כתווי נגינה.
טעמי המקרא מציינים את מקום ההטעמה במילה.
טעמי המקרא משמשים כסימני פיסוק.

הטעמים כמציינים את מקום ההטעמה

ביחידה זו נלמד את התלמידים מה היא ההטעמה,  כיצד ניתן לזהות את מיקום ההטעמה,   ומדוע יש חשיבות למיקום ההטעמה,  כדלהלן:

במלה בת 2 הברות או יותר, ישנה הברה אחת, שמאריכים את משך הגייתה מיתר ההברות.   בהברה זו נמצאת ההטעמה (הנגינה),  והיא נקראת הברה מוטעמת (מנוגנת).

להמחשת הענין נתבונן בשני המשפטים הבאים:

  1. הוא רָצָה ללמוד.
  2. היא רָצָה הביתה.

נבחין, שבמלה רָצָה שבמשפט 1 (שמשמעותה מהשורש 'לִרְצוֹת') מוטעמת ההברה צָה, ואילו במשפט 2 מוטעמת במלה זו ההברה רָ (ששם משמעותה מהשורש 'לרוץ').

בלשון הקודש קיימות 2 אפשרויות למקום ההטעמה במלה:

  1. בהברה האחרונה במלה;   ואז נקראת המלה מוטעמת מלרע (=מלמטה).
  2. בהברה שלפני האחרונה;  ואז נקראת המלה מוטעמת מלעיל (=מלמעלה).

במקרא אפשר לקבוע את הטעמת המלים על פי מקומם של טעמי המקרא.  בהברה שבה מופיע הטעם - בה ההטעמה.      (אמנם ישנם 5 טעמים, שמקומם במלה אינו קובע את הטעמתה,   אלא יש לקרוא את המלה כפי משפט דקדוקה, בלי להתחשב במקומו של הטעם.   הטעמים הללו הם: זרקא, סגול, תלישא גדולה, תלישא קטנה ופשטא.    יש מדפיסים (כגון בתנ"ך קורן) שכדי למנוע בלבול וטעות, כאשר מופיע אחד מהטעמים הנ"ל שלא במקום ההטעמה - הדפיסו אותו שנית במקום ההטעמה.)

לדוגמה: 'וְשִנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ'  -  במלה 'ושננתם' מופיע הטעם תחת האות ת' (בהברה האחרונה במלה), ולכן הטעמת המלה מלרע.  אך במלה 'לבניך' מופיע הטעם על האות נ' (בהברה שלפני האחרונה), ולכן הטעמת המלה מלעיל.

פעמים רבות טעות בין הטעמה מלרע להטעמה מלעיל וההפך, משנה את משמעות המלה.

לדוגמה,  המלה בָּאָה: כשהיא בהטעמה מלעיל - משמעותה בעבר,  וכשהיא בטעמה מלרע - משמעותה בהווה.  (וכן לגבי המלה נתתי.)

או לדוגמה, המלה אוֹרִי: כשהיא בהטעמה מלרע - משמעותה "האור שלי", וכשהיא בהטעמה מלעיל - משמעותה צווי לנקבה להאיר (כמו 'קוּמִי אוֹרִי').

להלן מספר תרגילי סיכום ליחידה זו - בהצלחה!

  •  קרא את המלה 'שָבוּ' בשני הפסוקים הבאים:

      'ואת-כל-חילם ואת-כל-טפם ואת-נשיהם שָבוּ ויבוזו..' (בראשית לד,כט)

      'וירא האלוקים את-מעשיהם כי-שָבוּ מדרכם הרעה..' (יונה ג,י)

  1. מה פירוש המלה בכל אחד מן הפסוקים?
  2. מה ההבדל בהגיית המלה בשני המשפטים?
  3. מה מקומו המדויק של סימן הטעם במלה?   
  • קרא את המלה 'נחל' בשני הפסוקים הבאים:

'פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ-עבת וְעַרְבֵי-נָחַל..' (ויקרא כג,מ)

'וְנָחַל ה' את יהודה חלקו על אדמת הקדש..' (זכריה ב,טז)

 1. מה פירוש המלה בכל אחד מן הפסוקים?

 2. מה ההבדל בהגיית המלה בשני המשפטים?

 3. מה מקומו המדויק של סימן הטעם במלה?   

  • מהי ההברה המוטעמת במלה 'נעל' בפסוקים הבאים?
  1. 'וְנָעַל הדלת אחריה' (שמ"ב יג,יח)
  2. 'ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הַנָּעַל' (דברים כה,י)
  • מהי ההברה המוטעמת במלה 'נחש' בפסוקים הבאים?
  1. 'יהי-דן נָחָש עלי-דרך' (בראשית מט,יז)
  2. 'כי לא-נַחַש ביעקב' (במדבר כג,כג)
  • קרא בקול את הפסוקים הבאים והקפד על ההטעמה:
  1. 'והנה רחל בתו בָּאָה עם-הצאן' (בראשית כט,ו)
  2. 'ורחל בָּאָה עם-הצאן אשר לאביה' (בראשית כט,ט)
  3. 'וְאָהַבְתָּ לרעך כמוך' (ויקרא יט,יח)
  4. 'מפני שיבה תקום וְהָדַרְתָּ פני זקן' (ויקרא יט,לב)
  5. 'וּפָרַצְתָּ ימה וקדמה וצפונה ונגבה' (בראשית כח,יד)