השלכות בריאותיות של השמנה- מהם הסיכונים ומה ניתן לעשות
השמנה מביאה בכנפיה סיכון גבוה לתחלואה ,ובחלק מהמקרים אף מביאה למצבי חולי שונים,
במאמר זה יפורטו חלק מדאיג מהסכנות שנמצאות באנשים המתמודדים עם השמנה מוגברת.
מטרת המאמר היא לעודד לאורח חיים בריא ולדעת את ההשלכות של אורח חיים יושבני, תזונה לא בריאה ומזיקה.
השמנה הינה בעיה שהולכת וצוברת תאוצה והשלכותיה על גופו של הסובל הינן רבות :
בילדים הסובלים מעודף משקל, נמצאו ב-5% שלושה גורמי סיכון או יותר לתחלואת לב וכלי דם, בעוד בנוכחות השמנה נמצאו ב-18% נוכחות של שלושה גורמי סיכון או יותר לתחלואת לב וכלי דם. בנוכחות השמנה קשה (מדד מסת גוף גבוה מאחוזון 99) מדווחת שכיחות של 33% לנוכחות שלושה גורמי סיכון או יותר לתחלואת לב וכלי דם בגיל הצעיר , המשמעות היא רבה מכיוון שגם כמבוגרים הם עלולים לסבול מאותה השמנה בילדותם- גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם בתקופת הילדות גם דווחה כקשורה לשכיחות תחלואה לבבית בחיים הבוגרים.
פעילות גופנית נמצאה כתורמת לשיפור תפקוד הלב ועשויה להוות גורם מגן בפניי מחלות לב , גם במקרה שהפעילות היא פעילות אנאירובית (אימוני כוח\התנגדות כלומר משקולות ,גומיות ,משקל גוף ) .
השמנה ושומנים בדם: בילדים/מתבגרים הסובלים מהשמנה מדווחת דיסליפידמיה בשכיחות של כ15% .
דיסליפידמיה משמעותה הפרעה בחילוף החומרים של השומנים בדם שלרוב מתבטאת בהיפרליפידמיה - רמות גבוהות של שומנים בדם, שעלולות לשקוע בדפנות העורקים וליצור פלאק: פלאק זה מעלה את הסיכון להתקפי לב, מחלות כלי דם ומחלות לב.
באוכלוסיית הילדים והמתבגרים בישראל נמצאה שכיחות של 27% של דיסליפידמיה כלשהי.
בסקירה מדעית חשובה שבחנה את הנושא השמנת יתר מקושרת לפרופיל שומנים לא מאוזן בדם, נמצא כי כאשר כ- 70% מהאנשים הסובלים מהשמנת יתר מסווגים ככאלה עם רמות לא תקינות של שומנים בזרם הדם אשר מהווה גורם סיכון למחלות לב וכלי דם.
כמו כן התברר כי ירידה במשקל אף ללא ביצוע פעילות גופנית יכולה להוות פתרון למצבים פתולוגיים רבים בקרב אנשים הסובלים מעודף משקל.
השיפור של פרופיל השומנים כלל ירידה במדדי סך הכולסטרול (TC), "כולסטרול רע" (LDL) וטריגליצרידים (TG), לעומת עלייה ב "כולסטרול טוב" (HDL).
על פי תוצאות סקירה זו, ירידה של כ5 ק"ג שיפרה משמעותית את פרופיל השומנים הלקוי, כאשר אם מוסיפים לירידה במשקל התערבות באורח החיים נמצאה השפעה גדולה יותר על הורדת הטריגליצרידים והעלאת הכולסטרול הטוב.
הראיות להערכת ההשפעות של פעילות גופנית בלבד איננו חד משמעי, אולם נראה כי פעילות אירובית משפיעה לטובה על הפחתת טריגליצרידים, עם השפעות מתונות יותר על רמות הכולסטרול.
לסיכום, לירידה במשקל משמעות בריאותית משמעותית כאשר נצפה שאפילו ירידה מתונה של כ- -5% ממשקל הגוף עשויה לשפר את פרופיל השומנים בדם ובכך להפחית את הסיכון למחלות לב.
בהקשר של פעילות גופנית המיועדת למלחמה בשומן ויסראלי, אשר עוטף את האיברים הפנימיים, נדונו דרכי פעולה ומינונם בקרב הקהילה המדעית רפואית :
שומן ויסראלי "יושב" על האיברים הפנימיים ומעלה את הסיכון להשפעה רעה על הבריאות.
תדירות ומשך אימון ספורט נידונו באמצעות עשרות מחקרים על פעילות אירובית, ונמצא כי על מנת להפחית את כמותו של השומן הזה נדרשות 3 פעמים בשבוע של פעילות גופנית בין 30-60 דק במשך 12-16 שבועות לפחות, כמו כן גם פחות מ30 דק פעילות נמצאו כיעילות כאשר העצימות עלתה .
השמנה ויתר לחץ דם : הסיכון היחסי ליתר לחץ דם בילדים שמנים הוא כפי 3.6 ביחס לילדים ללא השמנה.
לחץ דם גבוה הוא גורם סיכון למחלות רבות. הלחץ המוגבר בכלי הדם במשך שנים ארוכות עלול להגביר סיכון להתקפי לב, לפגיעה בשריר הלב, לאירועים מוחיים, לפגיעה בכליות ולפגיעה בעיניים ובאיברים רגישים וקטנים בין היתר.
לפי המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב (CDC) :
כ־7 מכל 10 אנשים שלוקים בהתקף הלב הראשון שלהם סובלים מלחץ דם גבוה.
כ־8 מכל 10 אנשים שלוקים בשבץ המוחי הראשון שלהם סובלים מלחץ דם גבוה.
לכ־7 מכל 10 אנשים עם אי ספיקת לב כרונית יש לחץ דם גבוה.
השמנה וסוכרת סוג 2 : כמו כן, ידוע כבר שנים רבות שהשמנה מביאה בכנפיה עלייה בתחלואה של סוכרת מסוג 2 בילדים ובמתבגרים ברבות ממדינות העולם, ובייחוד בארצות הברית, סוכרת מסוג 2 היא כיום כחמישית ממקרי הסוכרת בילדים בגילאי העשרה בעשור השני לחייהם.
סוכרת מסוג 2 היא מגפה עולמית שהולכת ומתעצמת בשנים האחרונות בצורה משמעותית ככל שתעשיית המזון והמודרניזציה הרימו את ראשם השנוי במחלוקת, בעקבות השינויים באורח החיים, העלייה במשקל ובערכי הBMI, והירידה בפעילות ואורח החיים היושבני המוגבר. שינויים אלו תרמו לשיבוש מנגנוני הוויסות הסוכרי בגוף ולהופעה של סוכרת אצל אנשים שהיו תחת השפעות המצויין לעיל.
תרופות שונות, שפותחו בעקבות הבנת המנגנונים המעורבים בהתפתחות הסוכרת וסיבוכיה, מסייעות להילחם במחלה, לאזן אותה ולהפחית את הסיכון לסיבוכים הקשים של מחלה זו (עיוורון ,קטיעת איברים ועוד).
מעניין לדעת, שבעבר סוכרת התחלקה לסוכרת נעורים וסוכרת מבוגרים.
שמות אלו ביטאו את תזמון הופעת המחלה בעקבות התבססות על המנגנונים הגורמים למחלה.
כיום השמות שונו לסוג 1 וסוג 2 מכיוון שהסוכרת לא מאפיינת יותר רק מבוגרים או רק נערים אלא מופיעה בשיעורים גבוהים גם ללא קשר לשם המחלה , ולכן שונה השם למספרי.
לסיכום, יש לבחון באמצעות אנשי מקצוע מה אורח החיים של האדם ולהתאים לו תזונה בריאה יותר (שהוא אוהב,כדי שיוכל להתמיד) , ואימונים מתאימים לכושרו הגופני הנוכחי ,
שינוי באורח החיים חשוב מאד כדי להבטיח את שיפור הסיכויים לבריאות טובה יותר ואורח חיים נכון יותר.