הכנסה, הכנסה חייבת ומה שביניהן

"הכנסה: "סך כל הכנסתו של אדם מן המקורות המפורשים בסעיפים 2 ו-3 לפקודה, בצירוף סכומים שנקבע לגביהם בכל דין שדינם כהכנסה לעניין פקודה זו" (סעיף 1 לפקודת מס הכנסה).

סעיף זה מבטא את שיטת מיסוי ההכנסה במדינת ישראל - "שיטת המקור".

משמעות הדבר היא שאם לא הצלחנו למצוא מקור להכנסה - אין הכנסה על פי הפקודה. לדוגמא, המילה "מתנה" לא מופיעה בסעיפים 2 ו-3 לפקודה, ולכן - לא מדובר בהכנסה. שיטת המקור היא שיטה בה מחייבים את ההכנסה וסוג מיסוי זה הוא המקובל בעולם.

כאשר דנים ב"הכנסה" יש לדון גם במונח "הכנסה חייבת".

הכנסה חייבת היא "הכנסה לאחר הניכויים, הקיזוזים והפטורים שהותרו ממנה לפי כל דין" (סעיף 1 לפקודת מס הכנסה).

אם כן, כיצד נדע האם קיים מקור בסיטואציה מסוימת?

בשיטת מיסוי ההכנסה בישראל, יש מספר מבחנים להבנת ופירוש "תורת המקור". יש לציין כי שלושת המבחנים המרכזיים שבתי המשפט משתמשים בהם אינם מצטברים או חלופיים. כלומר, יתכן ששני מבחנים יתקיימו ולא שלושה - ועדיין ייקבע כי יש מקור להכנסה.

1. מבחן הציפייה: נסתכל על התקבול ונבחן - האם מקבל התקבול ציפה לקבל את אותו תקבול.

• אם הייתה ציפייה למקבל התקבול - ניטה להגיד שיש מקור וזה נכנס לגדר "הכנסה".
• אם לא הייתה ציפייה למקבל התקבול - ניטה להגיד שאין מקור וזה לא נכנס לגדר "הכנסה".

2. מבחן המחזוריות: נבחן האם מדובר בהכנסה שחוזרת על עצמה, כלומר - האם יש תדירות וזו לא זכייה חד פעמית.

• אם מדובר בהכנסה שחוזרת על עצמה - ניטה להגיד שיש מקור וזה נכנס לגדר "הכנסה".
• מנגד, בירושה למשל - ניתן לטעון כי אין מחזוריות או תדירות ולכן ניטה להגיד שאין מקור. זו "זכייה" חד פעמית ולכן היא לא מהווה "הכנסה".

3. מבחן מערכת היחסים: נבחן האם מערכת היחסים בין מקבל התקבול ונותן התקבול היא מערכת יחסים אישית או מערכת יחסים עסקית.

• אם מדובר במערכת יחסים עסקית - ניטה לומר שיש מקור וזה נכנס לגדר "הכנסה".
• אם מדובר במערכת יחסים אישית - ניטה לומר שאין מקור, לא מהווה "הכנסה"

כאמור, דיני מסים עלולים להיות מעט מאיימים במבט ראשוני, אך ברגע שמפשטים את הדברים ומכניסים את הכללים לתבנית מסודרת - הכל נראה מובן יותר.