גלגולה של מילה...

בשיעורי עברית אני שומע לא מעט מתלמידים התוהים מדוע השפה העברית צריכה להיות כל כך "מורכבת", "מתוסבכת" ולא "פשוטה" לעומת האנגלית או שפות אחרות. כמענה ראוי לשאלה ההגיונית, אני מבקש מהתלמידים לנתח את משמעותן של המילים, "לנסוע" אחורה בזמן ולנסות להבין מה ההיגיון העומד מאחורי המילה בה עוסקים. כשההיגיון נכנס לפעולה, התשובות לא מאחרות לבוא.

ניקח כדוגמה את המילה "מפל" ומקבילתה באנגלית – waterfall.  אכן, במילה waterfall, משמעות המילה כבר גלויה לעיני כל. Water    = מים, fall  = נופל. לעומת זאת, בעברית, מפל – ברור לכולם כי מפל הינו השם של מקום בקצה הנהר בו נופלים המים על פני קיר זקוף. אבל למה דווקא מפל ולא נפל? או שפשוט  נאמר מים נופלים ?

כאן כבר נחבאת יופייה של השפה וחוקיה השונים שאת חלקם, תלמידים בתיכון ובאקדמיה לומדים בעמל רב. במילה מַפָּל מסתתר לו עיצור נו"ן שנפל כחלק מתהליך לשוני שהמילה עברה (מַנְפָּל – מַפָּל). מַפָּל הינו שם עצם השייך לגזרת חפ"ן (חסרי פה הפועל נו"ן[1]). כלומר, גזרה במערכת הפועל והשם בעברית, בה האות הראשונה של השורש (האות נו"ן) נעלמה לה ובמקומה הוצב דגש חזק משלים* (מַפָּל), המרמז על אותה האות שנעלמה.  כך גם במילה מַגִּיעַ (שורש נג"ע, מַנגִּיעַ) ועוד מילים המשתייכות לאותה משפחת חסרי האות נו"ן. לכן באותה המילה "מתחבא" לו השורש "נפל" המעיד אכן על משמעותה "מים נופלים".

אם הנכם קוראים את המאמר באמצע היום, ככל הנראה זו שעת צהריים. עכשיו קחו נשימה, דקה ואף שתיים וחישבו איך נכון להגות את המילה צהריים ואיך אתם הוגים אותה כברכת "צהריים טובים" לעומד מולכם.                                                              חשבתם? והרי התשובה וגלגולה של מילה: המילה צָהֳרַיִם (*בהגייה נכונה - צוהוריים – קמץ קטן = צליל O) הינה ההגיה הנכונה ולא צהריים כפי שרבים הוגים. המילה צהריים מקורה ב- צוהר (מילה נרדפת לחלון, מקור אור שמש) ומתי נכנס אור מירבי במהלך היום? בצהריים, מכאן עלינו להגות צוהריים (כמקור – צוהר) ולא להפך.

ונמשיך בגזרת חסרי פה הפועל נו"ן שנידונה קודם ונסקור את המילה הַשָּׁקָה וקרובות משפחתה.  את המילה הַשָּׁקָה אנו מכירים בעיקר מהמושג השקת כוסות, אירוע השקה, השקת הקניון או הסדרה החדשה שהושקה ועוד השקות רבות שקצת דעכו בתקופת הקורונה. גם במילה השקה הגיון רב אם חושבים לעומק שורשה. שורש המילה השקה הינו נש"ק, הרי שבמהלך השקת הכוסות, הכוסות נושקות זו לזו ואף "מתנשקות" האחת עם השנייה. גם כאן העיצור נו"ן נשל (הַנשָּׁקָה) ומנשיקה קיבלנו את השקת הכוסות.   כמובן שישנן עוד מילים הנושקות למילה, לדוגמת קו מַשִּׁיק, אותו קו מפורסם בתחום הגאומטריה שכולנו מכירים. קו משיק למעגל, הוא זה ש"מנשק" (מנשיק - מַשִּׁיק) את היקף המעגל, כיוון ששורש המילה משיק הינו נש"ק והאות נו"ן גם כאן נשלה לה.               

גם הנשק, אותו כלי לחימה עתיק יומין שמלווה את האנושות עד ימנו, מקורו בשורש נש"ק, הרי שבעבר הרחוק אמצעי הלחימה, בין היתר, היו חרבות שנגעו ו"התנשקו" בעת המערכה, ועל כן המילה ושורשה.

ואיך אפשר בלי הקַנְיוֹן על משמעויותיו השונות? יש  אלו שהקניון היקר לליבם הוא המבנה המאגד בתוכו חנויות אופנה ויופי רבות ויש אלו שהקניון במדבריות נוודה, אותו עמק שמצדיו מצוקים גבוהים, מרגשם בכל פעם מחדש.                                                 

אז מה ההבדל? קניון (מרכז קניות) נהגה קַנְיוֹן (בפתח – צליל A) כיוון שנוצר מהמילה חניון והשורש קנה ש"הולבש" על המילה, חַנְיוֹן + קנה = קַנְיוֹן. לעומת זאת, הקניון כמקום בטבע נלקח מלעז, מהשפה האנגלית canion .

 לאן בחרתם לנסוע? לקניון או ל קַנְיוֹן?

ואסיים במסר המלווה את שנכתב. השפה העברית טומנת בחובה עניין רב, תופעות שונות ובעיקר משמעויות העומדות כמעט מאחורי כל מילה. עלינו נותר רק לשאול שאלות, ללמוד את החוקים ולחשוב בהגיון.                                                                      שורש הבעיה (או במקרה של הבגרות בלשון - שורש המילה) נמצא ממש מולנו!

לשון לומדים באהבה ותרגול או שלומדים באהבה ותרגול!

  "יָגַעְתָּ וּמָצָאתָ - תַּאֲמִין!"

 מי שטורח ומתאמץ – משיג את מבוקשו... (בבלי, מסכת מגילה)

בהצלחה בבגרויות ובכל שתעשו,

  אופיר שלי