בגרות באזרחות חורף 2021 - מה מצפה לנו?

אירועים פוליטיים, מדיניים, ביטחוניים, עברייניים ותקשורתיים – יש מספיק כאלה במדינה שלנו, בעולם שלנו, ומחברי השאלות לבחינת הבגרות באזרחות ערים להם. 

הופתעתי כי לא מעטים מן התלמידים לא יודעים ששאלות ה"אירוע" בבחינה מתייחסות לאירועים שהתרחשו במציאות – בישראל או במדינות אחרות. חלקם חושב שפשוט המציאו סיפור כלשהו כדי ש"יהיה על מה לשאול". ובכן, ברוב המוחלט של המקרים, לא כך הדבר.

"מקצוע האזרחות הוא מקצוע דינמי העוסק באקטואליה. לצד רכיבים קבועים יחסית דוגמת מבנה וערכי היסוד של המשטר בישראל, רכיבים רבים הקשורים למציאות החברתית הפוליטית התוססת הם דינמיים במידה רבה. הלמידה וההיבחנות במקצוע האזרחות מחייבות היכרות עם נושאים אקטואליים". -אתר מפמ"ר אזרחות

להכריח תלמידים להיות מעורים במתרחש, בזירה הפוליטית או בחברה בכלל, זה לא קל. זה כמו להכריח תלמידים להתעניין בתחום האסטרונומיה או הכלכלה העולמית – לא את כולם זה מעניין. האם ניתן לענות על השאלות בבחינת הבגרות באזרחות, ולהצליח בה, מבלי להתעניין במתרחש סביבנו? כן. 

נכון, צריך להבין את הכתוב, ולכל הפחות למצוא משפט מתאים בטקסט שאותו ניתן לצטט כהוכחה לתשובתנו, אבל החומר ידוע מראש – לא דרושות יכולות ניתוח מעמיקות... אבל – ההכנה לבחינת הבגרות באזרחות יכולה לשמש כר פורה לפיתוח האמפתיה והסקרנות בכל הנוגע לפוליטיקה, משפטים – והחברה בה אנו חיים. הלמידה לבחינה תוביל אותנו להתעניין באירועים שלפעמים עוברים לנו מתחת לאף – אירועים שמשפיעים עלינו, אירועים שאנו חלק מהם, או פשוט אירועים ששמענו עליהם בתקשורת או ברשתות החברתיות, מבלי שהתכוונו "להתעניין" בהם.

לכולנו ברור (אני לוקח כאן הימור) ששאלות הנוגעות לקורונה יופיעו בבחינה, לקורונה ולהשפעותיה החברתיות. בזכות הרשתות החברתיות רוב הנערות והנערים שמעו על ה"מחאות" – גם אם לא נכנסו לעובי הקורה הם אולי שמעו על "הדגלים השחורים" או נתקלו בקמפיין "לך" ו"לכו אתם" בפייסבוק, ואולי אפילו לקחו בהם חלק. את ההחלטות הפוליטיות שהתקבלו בממשלה ובכנסת כולנו חווינו בדמות סגר והגבלות, כולנו נגענו בדבר, מגדול ועד קטן. 

הנבואה ניתנה אמנם לשוטים, אך משום שבחינת הבגרות באזרחות תעסוק כרגיל בנושאים אקטואליים, אנסה בכל זאת לנבא מספר שאלות שיכולות להופיע בבחינת הבגרות בחורף 2021 (אולי אתן מספר רעיונות למחברי השאלות – מי יודע?):

שאלה 1

ב-25 במרץ 2020 אישרה הממשלה תקנות לשעת חירום בדבר התמודדות עם נגיף הקורונה. במסגרת התקנות, יציאה מהבית התאפשרה למרחק של עד 100 מטרים, שירותי התחבורה הציבורית צומצמו באופן משמעותי ורק לצרכים שלהם הותרה היציאה מהבית, זאת בטענה לשמירה על בריאותו של הציבור, לדברי הממשלה.

  1. ציין והצג את הזכות שהוגבלה על ידי הממשלה. הסבר כיצד זכות בו באה לידי ביטוי בקטע.
  2. ציין והצג את הזכות עליה ביקשה להגן הממשלה. (שימו לב שיכולה להתקבל התשובה "הזכות לחיים וביטחון" או "הזכות לבריאות"... כל עוד אתם מנמקים כראוי).

שאלה 2

ב-30 בספטמבר 2020 קיבלה הממשלה החלטה לפיה הפגנות יתקיימו במרחק של עד קילומטר בלבד מהבית. רוב ההפגנות שהתקיימו בישראל באותה תקופה התמקדו במחאה על מדיניות הממשלה ותפקודו של ראש הממשלה. הממשלה טענה כי מדובר בצעד הכרחי למען מיגור מגפת הקורונה ושמירה על בריאות הציבור בישראל, ואילו המוחים טענו כי מדובר בפגיעה בזכות אזרח בסיסית, כאשר יש שטענו כי מדובר בצעד שנועד להשתיק מחאה לגיטימית.

הזכויות לבריאות או לחיים וביטחון והזכויות להתאגד או להתבטא, הן זכויות מוגבלות. יש התומכים בהגבלת חופש ההפגנה, ויש המתנגדים לה.

הבע את עמדתך בעניין זה. הצג שני נימוקים המתבססים על מושגים מתחום האזרחות - נימוק אחד לעמדתך ונימוק אחד (אחר) לעמדה המנוגדת לשלך.

שאלה 3

כתב אישום נגד 11 נאשמים בפרשת אונס נערה באילת הוגש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. מכתב האישום עולה כי הנאשמים ביצעו בה עבירות של אינוס בנסיבות מחמירות בבית מלון בעיר, שלא בהסכמתה החופשית, תוך ניצול מצב המונע ממנה לתת הסכמה חופשית, ובהיותם בחבורה. עוד נכתב כי הנאשמים נהגו בנערה ככלי לסיפוק יצריהם ואיש מבין הנאשמים לא ניסה לעצור את המתרחש.

  1. ציין והצג את זכות הנערה שנרמסה על ידי הנאשמים.
  2. ציין והצג את סוג העבריינות שבוצעה על ידי הנאשמים לפי הקטע, וציין סכנה אחת הנשקפת מסוג עבריינות זה.

אלה רק שלוש דוגמאות לאירועים שכולנו כנראה נתקלנו בהם. כאמור, אירועים שונים – קשים, לעתים משמחים(!), מקיפים אותנו כל הזמן. אנו פרטים, ועם זאת מהווים יחד חברה אחת. הביטו סביבכם – על הכל ניתן יהיה לשאול בבחינה. 

בנימה זו – גלו אמפתיה, תבקרו, תטילו ספק, תשאלו, תלמדו – כדי להפוך את העולם למעט טוב יותר.

בהצלחה!