איך ללמד את ילדיכם אנגלית כבר בגיל הרך

היום כבר ברור לכולנו ששליטה בשפה האנגלית מהווה יתרון חשוב בעולם התעסוקה והקריירה, וגם בחיים בכלל: היא מאפשרת לנו לצלוח בקלות את התואר באוניברסיטה ואת ראיונות העבודה שיבואו בעקבותיו, להתקבל לעבודה בתחומים שדורשים שליטה באנגלית (כדוגמת היי-טק), ליצור קשרים וחברויות עם אנשים מרחבי העולם, ועוד אינספור יתרונות.

הבעיה היא שמערכת החינוך מתחילה, לרוב, ללמד את ילדינו אנגלית בגיל מאוחר מדי: הילד נתקל  לראשונה באנגלית בגיל 7-8, כאשר יכולת הקליטה והספיגה של שפה חדשה כבר אינה אופטימלית כפי שהיתה בגיל הרך.

נכון, רוב הילדים ישיגו בסופו של דבר רמת אנגלית סבירה, ואולי אף טובה. אבל ברוב המקרים השליטה שלהם בשפה תהיה רחוקה מאוד מזו של חבריהם שמדברים אנגלית "מהבית", והם יתקשו לנהל שיחה באנגלית בצורה חופשית וקולחת.

במצב כזה, שבו מערכת החינוך נכנסת לפעולה בשלב מאוחר מדי, האחריות היא שלנו, ההורים: עלינו מוטלת האחריות לחשוף את הילד לאנגלית כבר בגיל הרך, כדי שיקבל את היתרון המשמעותי הזה לחיים כשיכולת הקליטה שלו נמצאת בשיאה.

אז מתי כדאי לחשוף את הילד לראשונה לאנגלית?

קיימות גישות שונות בנושא:

כמובן שאם אנגלית היא שפת האם שלכם, תוכלו לדבר עם תינוקכם אנגלית בלבד כבר מגיל אפס (לעיתים במקביל להורה השני שידבר איתו בעברית). במצב שבו התינוק חשוף לשתי השפות במקביל, הוא יגדל תוך שהוא שולט בשתיהן בצורה מלאה, אם כי ייתכן שהוא יתחיל לדבר מעט מאוחר יותר מאשר שאר בני גילו (שחשופים לשפה אחת בלבד).

נתייחס כרגע למצב שבו אתם, ההורים, אינם דוברי אנגלית כשפת אם, ואין לכם כוונה (או יכולת) לדבר עם ילדכם אנגלית בלבד.

לדעת כותב שורות אלו, במקרה כזה כדאי לחשוף את הילד לשפה האנגלית בהדרגה, מילים בודדות בכל פעם, ולעשות זאת מיד לאחר שהילד/התינוק לומד להבין את המילים הראשונות שלו בעברית.

ברגע שהילד הצליח ללמוד מילה מסוימת בעברית (גם אם הוא לא מצליח לבטא אותה עדיין), וברור לכם שהוא מבין את משמעות המילה, זה הזמן להתחיל להחליף את המילה הזו במקבילה שלה באנגלית.

לדוגמה: אתם מלבישים בכל בוקר את תינוקכם ואומרים לו: "עכשיו נלבש חולצה". לאחר זמן הילד יבין את משמעות המילה "חולצה" ואף יצליח להצביע על החולצה כשתבקשו ממנו.

זה בדיוק הזמן להתחיל ולומר לילד: "עכשיו נלבש shirt".

וכך הלאה: "איזה shoes אתה רוצה לנעול היום"?  

"את רוצה שנשחק ב- ball"?

אט אט, לאחר שהילד ילמד את משמעות המילים שלימדתם אותו, אפשר להכניס מילה נוספת באנגלית באותו המשפט:

"את יכולה בבקשה להביא לי את ה- red ball"?

"איפה ה- green pants שלך"?

כך, לפני שתשימו לב, הילד יקבל אוצר מילים נאה שיכלול למעלה מ- 100 מילים בסיסיות באנגלית, כולל פריטי לבוש, צבעים ושמות של בעלי חיים. זו התחלה יפה בהחלט לילד בן שנתיים או שלוש.

לאחר שהילד ישלוט במגוון המילים שלימדתם אותו ויבין את משמעותן, השלב הבא הוא לומר לילד משפטים שלמים באנגלית:

"Do you want to play football, or basketball?"

"Today we are visiting grandma"

"Which shirt do you want to wear – the blue or the green?"

כך, לאט אבל בטוח, ולאורך זמן, תתנו לילדיכם יתרון משמעותי בגיל הקריטי ביותר ללימוד שפה שנייה (ועל הדרך תגלו שגם האנגלית שלכם השתפרה פלאים).

כמה הערות נוספות:

1. אל תדאגו לגבי המבטא שלכם: כמובן שרצוי לדבר עם הילד אנגלית במבטא סביר (למשל לבטא את האות R כפי שדוברי אנגלית עושים זאת, ולא במבטא "ישראלי"), אבל זה בהחלט לא הדבר החשוב ביותר. על מנת שהילד יאמץ מבטא תקין, תוכלו במקביל לחשוף אותו מדי פעם לסרטונים באנגלית, וכך הוא יוכל לקלוט את הדרך המדויקת לבטא את המילים. 
2.  עוד הערה לגבי סרטונים או תוכניות טלוויזיה באנגלית: כמובן שרצוי לחשוף את ילדינו כמה שפחות למסכים; אבל אם אנחנו כבר עושים זאת – עדיף שהתכנים יהיו באנגלית, וכך הילד יוכל לשכלל ולהרחיב את מה שלימדנו אותו.
3. דברו אנגלית עם הילד בהתאם לרמה שלכם-עצמכם: אם אתם לא שולטים בזמנים השונים באנגלית ובכללי הדקדוק, אל תנסו לדבר במשפטים מורכבים כדי לא להטעות את הילד. אם האנגלית שלכם בסיסית יחסית, דברו עם הילד במילים בודדות באנגלית שתשבצו בתוך משפט בעברית ("איזו חיה אתה אוהב יותר - dog או cat?").
4. אין צורך ללמד את הילד דקדוק (למשל להסביר את ההבדל בין "You go" ל- ""You are going now). ברגע שתדברו עם הילד באנגלית לאורך זמן, הוא כבר יפנים את כללי הדקדוק באופן טבעי, גם מבלי שתצטרכו להסביר לו.
5. אל תצפו שהילד יענה לכם באנגלית, בייחוד לא בהתחלה. מה שחשוב הוא שהילד יבין את מה שאתם אומרים לו (וזה יקרה מהר מאוד). עם הזמן תראו שהילד יענה לכם מדי פעם באנגלית, או אפילו יפנה אליכם באנגלית מיוזמתו.

בהצלחה!