איך להשתפר בפרקי המילולי בפסיכומטרי (חשיבה מילולית)

בפרקי האנגלית והחשיבה הכמותית, ברור לנו באילו נושאים עלינו להשתפר ולרב הדרך לכך היא לחזור על החומר, או להרחיב את אוצר המילים. אבל, דווקא פרקי החשיבה המילולית, המשלבים מיומנויות של קריאה והבנה, בשפת האם שלנו, מציבים אתגר גדול למרבית התלמידים ויוצרים תחושת תסכול.
אז מה עושים?
כמו שבטח הבנתם, אין פתרונות קסם, וגם כאן יידרשו תרגול והשקעת זמן. אבל איזה מין תרגול? נתרגל את המיומנויות שהפרק המילולי בא לבחון:
1.הבנה- הרמה הבסיסית של לקרוא ולהבין מה שכתוב. נידרש להראות רמת הבנה בשאלות הפשוטות של הבנה והסקה (השאלות שבין השלמת משפטים לבין החלק של הבנת הנקרא) וגם כמובן בחלק מהשאלות של הבנת הנקרא.
2.הסקה- הרמה המתקדמת של לקרוא ולהבין. הסקה היא היכולת לקחת את מה שלמדנו ולקפוץ דרכו למסקנות חדשות, שלא נאמרו באופן מפורש. הסקה נשענת על הבנה מעמיקה ולכן דורשת יותר זמן והשקעה. נידרש להראות רמת הסקה בשאלות היותר מורכבות בחלק של הבנה והסקה וגם בחלק מהשאלות בהבנת הנקרא.
3.חשיבה מדעית- המבחן הפסיכומטרי בא לנבא את סיכויי ההצלחה שלנו באקדמיה. כלומר, מצופה שתלמיד או תלמידה שהוציאו ציון גבוה בבחינה, יצליחו גם בלימודיהם בשנה הראשונה באוניברסיטה. מאחר והאקדמיה היא גוף מחקרי, כמעט כל תוכנית לימודים לתואר ראשון, כוללת בשנה הראשונה קורסים בסטטיקה ובחשיבה מדעית.
לכן, הרבה מהטקסטים בפרק המילולי עוסקים בתחומים אקדמיים כמו משפט, גיאוגרפיה, ביולוגיה, פסיכולוגיה וכו'. וכן רבות מהשאלות עוסקות בעריכת ניסויים, השערות ניסוי ועוד.
4.יכולות קריאה- זה נשמע מאוד טריוויאלי, אבל בעצם ככל שנהיה יותר מיומנים בקריאה מהירה אך ממוקדת, כך נצליח יותר בפרק המילולי. כמו שהזכרתי בסעיף הקודם, הפסיכומטרי מנסה לנבא את סיכויי ההצלחה שלנו בתואר. במהלך לימודים לתואר ראשון הסטודנטים נדרשים להתמודד עם כמויות עצומות של ידע, ודורשים המון קריאה. לכן, ככל שנהיה מסוגלים לעבד את המידע בצורה שיטתית וזריזה, נהיה מוכנים יותר ללימודים האקדמיים.
אז בואו נדבר תכל'ס, איך נתרגל את כל המיומנויות האלה באופן פשוט וממוקד?
נתרגל קריאה מהירה ונחדד את יכולות ההבנה והסקה, על בסיס טקסטיים מדעיים.
מאיפה נביא טקסטים מדעיים?
נכנס לאחד מהאתרים הבאים: מכון דוידסון למדע או הידען ונבחר טקסט (קישורים מופיעים בסוף המאמר). נסו לא להיצמד רק לעולמות התוכן שמעניינים אתכם ולגוון בתכני הטקטסים. הקטעים לרוב יהיו ארוכים יותר המקטעים בחלק של הבנת הנקרא בבחינה הפסיכומטרית, אבל בינינו, הרבה מהטקסטים בבחינה, הם טקסטים שנלקחו ממש מהאתרים האלה ועברו עיבוד כך שיתאימו לפורמט של הבחינה. מדהים נכון?
אמנם אין ציפייה שממש תזכרו את התוכן של הטקטסים שתתרגלו, אבל קחו בחשבון שככל שתיחשפו ליותר טקסטים מדעיים כך תרגישו יותר בנוח איתם וגם תתחילו לזהות מונחים רבים שחוזרים על עצמם כמו דנ"א ורנ"א, או שמות של ניסויים מפורסמים כמו הניסוי של מיליגרם.
אחרי שבחרנו טקסט, התרגול שלנו ילך כך:
נקרא את הטקסט פסקה, פסקה.
בסיום כל פסקה נעצור ונשאל את עצמנו :
- במה עסקה הפסקה
- איזה פרטי מידע נראים כחשובים בפסקה הזו?
- האם ניתן להסיק משהו מהטקסט (האם משהו לא נאמר בצורה מפורשת אבל פתאום הבנתי אותו?) *
*על שאלה ג' לא תמיד נענה, מפני שלא תמיד נידרש להסיק משהו מהטקסט, כי כל המידע יוגש לנו בצורה מפורשת.
אחרי שנחשוב- נרשום. ננסח על דף במשפט בודד במה עסקה הפסקה. בנוסף, במידה והדפסנו את הטקסט נסמן עליו את פרטי המידע שמצאנו כחשובים. במידה ולא הדפסנו, נרשום לעצמנו על הדף גם מהם אותם פרטי מידע חשובים שזיהינו באותה פסקה.
כלל אצבע: לא לסמן יותר מ-3 פרטי מידע חשובים! אכן יש חשיבות לכל פסקה בטקסט, ויתכן מצב שבו פסקה מסוימת היא מאוד מאוד מפורטת ואינפורמטיבית. אבל זכרו שהמטרה שלנו היא להצליח לתמצת את התוכן, ולכן נחתור למשהו כמה שיותר מצומם.
איך נבדוק את עצמנו? לאחר שנסיים לעבור על הטקסט כולו, נקרא את משפטי הסיכום של כל פסקה.
אחרי שהכרנו את הטקסט יותר לעומק, נתבונן במשפטי הסיכום שכתבנו ונחשוב האם רק מקריאה של משפטים אלה, אפשר להבין במה עוסק הטקסט?
נעבור גם על החלקים שסימנו כחשובים בכל פסקא (או שכתבנו לעצמנו על הדף). ונשאל את עצמנו- האם אכן זיהינו את החלקים החשובים ביותר בטקסט?
עכשיו, ניגש לתרגול לדוגמא:
באתר של מכון דוידסון בחרתי את הטקסט שנקרא המקור של המקור.
נתחיל בפסקה הראשונה:
"מחלקת העופות היא מחלקה עשירה ומגוונת הכוללת אלפי מינים שונים בצורתם ובגודלם, המפוזרים בכל רחבי כדור הארץ. אך למרות הגיוון והעושר, כולם מתאפיינים במבנה בסיסי אחיד למדי: גוף עטוי נוצות, גפיים קדמיות שהן כנפיים וכמובן מקור. המקור הוא התארכות של עצמות הלסת העליונה והתחתונה, והוא מכוסה בשכבה דקה וקשיחה של קרטין – אותו חלבון שממנו עשויות הציפורניים שלנו ושערות ראשנו. בין העצם לשכבת הקרטין עוברים כלי הדם והעצבים המשרתים את אזור המקור."
שאלה ראשונה: במה עסקה הפסקה?
ממה מורכב המקור של הציפור ועל המבנה שלו
שאלה שניה: איזה פרטי מידע נראים כחשובים בפסקה הזו?
המקור מצופה מהחומר של הציפורניים והשיערות (קרטין).
נמשיך לפסקה השנייה:
"הציפורים הראשונות הופיעו בתור היורה לפני כ-150-165 מיליון שנה. בתהליך איטי מאוד, שארך כמאה מיליון שנה, קבוצת דינוזאורים מתת-סדרת התרופודים – הכוללת גם את הטירנוזואורוס רקס המפורסם – צברה תכונות "ציפוריות" עד שהתפצלה לבסוף לקבוצה שונה ונפרדת. שממנה התפתחו כל הציפורים שאנו מכירים כיום. קיים דמיון רב בין ציפורים בנות זמננו לבין הדינוזאורים התרופודים: לשתי הקבוצות יש גפיים אחוריות ארוכות שעליהן הן הולכות וכפות רגליים עם שלושה טפרים קדמיים חדים. אולם מבנה הפה של הדינוזאורים לא דומה כלל למקור העדין שיש לציפורים. מאין הגיע המקור הזה, ואיך לסת מאובזרת בשיניים מאיימות הפכה למקור דק ועדין?"
שאלה ראשונה: במה עסקה הפסקה?
איך הפכו חלק מהדינוזאורים לציפורים של היום ובמה הם עוד דומים
שאלה שניה: איזה פרטי מידע נראים כחשובים בפסקה הזו?
מבנה הפה של הדינוזאורים הציפוריים לא כלל מקור
פסקה שלישית:
"אחד הממצאים המעידים על קיומו של שלב ביניים בין לסת הדינוזאור למקור של ציפור מגיע מהאיכתיאורניס – עוף ימי קדום שחי לפני כ-90 מיליון שנה. גופו הזכיר מאוד את העופות הימיים בני זמננו, אך לסתותיו נשאו שיניים והזכירו יותר דינוזאור. מדענים שבחנו את האיכתיאורניס הראשון, שהתגלה בשנת 1870, חשבו שמדובר בשרידים של שתי חיות נפרדות, שאחת מהן היא ציפור והשנייה זוחל קדום. אולם ממצאים דומים שכנעו אותם שמדובר במאובנים של בעל חיים אחד, שונה ומיוחד. בשנת 1880 כתב צ'רלס דרווין כי האיכתיאורניס הוא אחת הראיות החזקות ביותר לתוקפה של תיאוריית האבולוציה."
שאלה ראשונה: במה עסקה הפסקה?
ביצור שהוא שלב ביניים בין ציפור של היום לדינוזאורים הציפוריים
שאלה שניה: איזה פרטי מידע נראים כחשובים בפסקה הזו?
הגילוי של הציפור מהווה ראייה לתיאוריית האבלוציה של דארווין
שאלה שלישית*: האם ניתן להסיק משהו מהטקסט?
ניתן להסיק שלאיכתיאורניס לא היו כנפיים! כי מספרים שכשגילו אותו הוא נראה כמו שילוב בין ציפור לזוחל ( כלומר בטח היו לו סוג של רגליים).
פסקה רביעית:
"המקור של האיכתיאורניס היה מעוקל, בדומה לזה של עופות ימיים מודרניים, ומשערים כי הקצה שלו כוסה בשכבת קרטין קשה. בנוסף, הלסת העליונה והתחתונה שלו יכלו לנוע בנפרד, בדומה לציפורים בנות זמננו. העובדה הזאת מרמזת שהמקור החל להתפתח במקביל להופעת הכנפיים: מצד אחד הזרועות והאצבעות איבדו את יכולתן לתפקד ככלי עבודה, מצד שני, הפיצוי על חוסר התפקוד הגיע מהיכולות החדשות שהביא איתו מקור דינמי שפתח לבעליו אפשרויות טכניות מגוונות. אף על פי שלנו, כבני אדם בעלי ידיים ואצבעות, נשמע בלתי אפשרי להפגין יכולות מרשימות כשאתה משתמש בפה בלבד, יש ציפורים שמצליחות בזה לא רע."
שאלה ראשונה: במה עסקה הפסקה?
ההתפתחות של המקור הייתה כנראה במקביל להתפתחות של הכנפיים (מגילוי האיכתיאורניס)
שאלה שניה: איזה פרטי מידע נראים כחשובים בפסקה הזו?
המקור היה כמו של ציפורים היום
חשוב להעיר כאן, שכדי להבין את הפסקה הזו, היה צריך להבין שלאיכתיאורניס אין כנפיים, ולכן הגילוי שלו עם מקור וללא כנפיים מהווה ראייה שיכולה לתמוך בטענה האבולוציונית בנוגע להתפתחות המקבילה של שניהם.
לטקסט עוד מספר פסקאות נוספות אותן תוכלו לתרגל בעצמכם באתר של מכון דוידסון (קישור יופיע ממש עוד מעט).
כמה הערות חשובות לתרגול מוצלח:
תחילה לא נעבוד עם סטופר, כי המטרה היא להטמיע תהליך חשיבה חדש ולא לעבוד תחת לחץ.
לאחר שנתרגל כ15-20, אפשר להתחיל למדוד זמנים. חשוב לזכור כי המטרה היא לבחון את עצמנו ביחס לעצמנו, כלומר לחפש מגמת שיפור בקצב שלנו. אי אפשר להשוות את זמן הקריאה והתרגול הזה, לזמנים של הטקסט בפרק המילולי מאחר והטקסטים לא באותו אורך וכן התרגול הוא מעט שונה כי דורש גם כתיבה ולא רק קריאה.
מינון מומלץ: 2 טקסטים ביום.
שיהיה בהצלחה!
לאתר מכון דוידסון:
https://davidson.weizmann.ac.il/column/sciencepanorama
לאתר הידען:
למאמר המקור של המקור ( מתוך מכון דוידסון ):