איך כותבים תשובה?? - לימוד נעים

הרבה פעמים תלמידים יודעים את החומר לבחינה. הם ממש "שיננו" אותו או "למדו בע"פ" - אך האם זו הדרך הנכונה? אולי לפני 20 שנה... היום המגמה במשרד החינוך, ובמפמ"ר היסטוריה במיוחד היא הפוכה. המטרה של המורים היא ללמד את התלמידים לחשוב, לנתח, לבקר , להתאים, להנגיד, להשוות ולהביע דעה. אז איך עושים את זה???

קוראים נכון את השאלה, מסמנים את הרמזים ופרטי המידע ובונים תשובה שתבטיח את הצלחתכם! במאמר זה אביא לכם מבנה נכון של תשובה לשאלות עם ספר פתוח

זכרו! בכל נושא יש להגדיר את המקום, הזמן וההקשר

משפט פתיחה- זמן, מקום, הקשר/נושא/דמות (ניתן להשתמש בגוף השאלה)
משפט הגדרה – על נושא השאלה
סיבות ל..., גורמים ל..., מאפיינים של....
שאלת השוואה – סה"כ 3 טיעונים – 1 נגד/2 בעד או ההפך
שאלת עמדה – סה"כ 2 אירועים (עובדות) היסטוריים – אירועים שקרו – אין שום בעיה להשתמש בספרי הלימוד! חשוב מאוד לכתוב מראה מקום : שם ספר , עמ'. לדוגמא: מתוך ספר לימוד: בונים מדינה, עמ' 80.
שאלות מקור: זיהוי סוגיה+ ציטוט+ הסבר/הצגה (על פי החומר הנלמד) , מקור חזותי – לתאר את כל המאפיינים הגרפיים, מפה – להתייחס למקרא ולפרטים במפה
תמיד תמיד תמיד להדגים! זה רק מעשיר את התשובה שלכם
אם לא מצוין "מספר"- תמיד תמיד תמיד "3" גורמים, מאפיינים..
לדוגמא
הצג שלושה קשיים שהיו לעולים שהתיישבו בארץ ישראל עד שנת 1914 .הסבר כיצד אחת מן המסגרות שהם הקימו סייעה להם להתמודד עם אחד מן הקשיים שהצגת.

בין השנים 1882-1914 התרחשו העליות הראשונה והשנייה לארץ ישראל. אלה היו עליות מטעמים ציוניים במטרה להקים בארץ ישוב יהודי חדש. העולים מהקיסרות הרוסית שלא היו מורגלים לחיים במזרח התיכון, ובארץ ישראל בפרט נתקלו בקשיים רבים. הקושי הראשון היה קשיי הסתגלות לתנאי החיים. העולים לא היו רגילים לאקלים החם ולמחלות כגון קדחת ומלריה. הקושי השני היה חוסר ניסיון בעבודה חקלאית. העולים הגיעו מטעמים ציוניים של עבודת אדמה בארץ ישראל, אך אלו לא היו ללא ניסיון בחקלאות דבר שגרם להפסדים כלכליים ולנטייה לתלות בעבודה שכירה של פלאחים ערבים. הקושי השלישי, סכסוכים פנימיים בקרב העולים, בעיקר בין איכרי העלייה הראשונה לבין פועלי העלייה השנייה. איכרי העלייה הראשונה היו ברובם דתיים ומסורתיים , החזיקו משקים פרטיים על קרקע פרטית שהעסיקו פלאחים ערבים. לעומתם, פועלי העלייה השנייה , ברובם אנשים חילוניים , הקימו משקים שיתופיים על קרקע לאומית ושאפו לעבוד כפועלים סוציאליסטיים. פועלי העלייה השנייה דגלו בכיבוש השפה, כיבוש העבודה וכיבוש השמירה.

אחת המסגרות שסייעו לעולים היה ארגון השומר , 1909. הארגון שמר על מושבות הגליל ואחר כך גם על המושבות במרכז הארץ . חבריו אף עסקו בעבודה חקלאית וגם הקימו יישובים. מטרת הארגון היתה להוכיח שהיהודים יודעים להיות לוחמים , לשאת נשק ולהגן על עצמם . שילוב רעיונות השמירה והעבודה העברית. ארגון השומר ראה חשיבות בשילוב השמירה במושבות עם העבודה החקלאית בהן, ובכך הגשים את ההשקפה שראתה את עבודת האדמה ואת ההגנה על האדמה כשלמות אחת, המהווה תנאי ליישוב יהודי.