אז איך לומדים לפסיכומטרי השני?

מועמדים רבים ללימודים אקדמאיים ניגשים לבחינה הפסיכומטרית יותר מפעם אחת. לדוגמה, רק בשנת 2020, מעל רבע מהנבחנים בבחינה הפסיכומטרית נבחנו בפעם השנייה, ו-20% נוספים מתוך הנבחנים נבחנו בפעם השלישית ויותר. לנבחנים החוזרים יתרון מובהק על אלה הניגשים בפעם הראשונה – הם מכירים את המבחן לעומק ובקיאים בשיטות הפתרון שלו. לכן, חשוב שנבחנים אלה יתאימו את שיטת הלימוד שלהם ליתרון שלהם. איך אפשר לעשות את זה?

ראשית, חשוב לקחת בחשבון את ההפרשים בין מועדי הבחינה. נבחנים שנבחנו בבחינה לפני יותר מחצי שנה זקוקים לחזרה מקיפה ומעמיקה על חומר הלימוד, שכן דקויות רבות נשכחו ואינן ברות יישום במבחן עצמו. עם זאת, אלה הנבחנים במועדים רציפים, יכולים להקדיש בעצמם זמן רב יותר לנקודות החולשה שלהם, תוך טיפוח הנקודות החזקות. הנה כמה נקודות שלאורן אני ממליץ לתכנן את הלמידה לפסיכומטרי הבא:


מועמדים רבים ללימודים אקדמאיים ניגשים לבחינה הפסיכומטרית יותר מפעם אחת. לדוגמה, רק בשנת 2020, מעל רבע מהנבחנים בבחינה הפסיכומטרית נבחנו בפעם השנייה, ו-20% נוספים מתוך הנבחנים נבחנו בפעם השלישית ויותר. לנבחנים החוזרים יתרון מובהק על אלה הניגשים בפעם הראשונה – הם מכירים את המבחן לעומק ובקיאים בשיטות הפתרון שלו. לכן, חשוב שנבחנים אלה יתאימו את שיטת הלימוד שלהם ליתרון שלהם. איך אפשר לעשות את זה?

ראשית, חשוב לקחת בחשבון את ההפרשים בין מועדי הבחינה. נבחנים שנבחנו בבחינה לפני יותר מחצי שנה זקוקים לחזרה מקיפה ומעמיקה על חומר הלימוד, שכן דקויות רבות נשכחו ואינן ברות יישום במבחן עצמו. עם זאת, אלה הנבחנים במועדים רציפים, יכולים להקדיש בעצמם זמן רב יותר לנקודות החולשה שלהם, תוך טיפוח הנקודות החזקות. הנה כמה נקודות שלאורן אני ממליץ לתכנן את הלמידה לפסיכומטרי הבא:

  1. התמקדות בעיקר – לנבחנים החוזרים ידע מעמיק בנוגע לנקודות החוזק והחולשה שלהם. על מנת למצות את הזמן בצורה האיכותית ביותר, נכון להקדיש זמן רב לנקודות החולשה, וזמן מועט יותר לנקודות החוזק. על מנת לזהות נקודות אלה, אני ממליץ לבצע מספר תהליכים:
    • ראשית, יש לבחון את רשימת הנושאים הפסיכומטריים (בחשיבה כמותית, מילולית ובאנגלית), ולתת לעצמנו ציון בהם, בסקלה של 1-10, המבוסס על הערכה עצמית. כך למשל נבחן יכול לתת לעצמו 8/10 במשולשים (נושא בו הוא מרגיש די חזק), 5/10 בחזקות ושורשים (נושא בו הוא מרגיש בינוני) ו-10/10 בבעיות אחוזים (נושא בו הוא מרגיש חזק מאוד). עפ"י הערכה זו – ניתן להגדיר סדרי עדיפויות ברורים.
    • שנית, ניתן להשתמש בנתוני הסימולציות שבוצעו בעבר על מנת לשפוט את הרמה בכל אחד מהנושאים. ניתן להשתמש בכלי ניתוח סימולציות וכך לזהות מגמות בנושאים שונים. למשל, אם במספר סימולציות חזרו על עצמן טעויות בשאלות הסתברות, ניתן לזהות חולשה בנושא ההסתברות. אם בסימולציות רבות ניכרה הצלחה רצופה בשאלות כללים (מילולי) – הרי שנושא זה הוא נושא חזק.
    • על מנת להקפיד להתמקד בעיקר, בעת החזרה על החומר, נכון לתרגל את החומר בצורה דיפרנציאלית. הכוונה בכך היא שלדוגמה בנושא בו ציון הרמה הוא 5, נכון לפתור שאלות רבות ומגוונות, בעוד שנושא שבו ציון הרמה הוא 9 – יכול לקבל זמן תרגול וחזרה פחות.
  2. איכות התרגול – הלמידה לפסיכומטרי הראשון מאופיינת בנפח תרגול גדול, שמטרתו להחדיר למוח את שיטות העבודה הפסיכומטריות. אולם, עבור נבחנים חוזרים, שיטה זו אינה בהכרח אפקטיבית, היות ששיטות אלה קיימות זה מכבר במוחם. לפיכך, כאשר ניגשים לפסיכומטרי חוזר, נכון להגביר את איכות התרגול – על חשבון כמות. כיצד ניתן לעשות זאת?
    • פתרון במגוון דרכים – בפרק הכמותי, על מנת לשפר את יכולת זיהוי השאלה ובחירת שיטת הפתרון, נכון לפתור את השאלות במספר דרכים, ולאחר שימוש בכלל שיטות הפתרון האפשריות – לנתח כל אחת מהן ולזהות בה יתרונות וחסרונות. כך, כאשר ננסה לפתור שאלה בצורה אלגברית ולאחריה בעזרת בדיקת תשובות, יתכן שנגלה שבשאלה זו היה נכון יותר לבדוק תשובות – ונגביר את היכולת שלנו לזהות, עפ"י ניסוח השאלה, מתי כדאי יותר להשתמש בשיטה זו (ולהפך).
    • פתרון בשילוב מרכיב הזמן – לאחר שבוצעה חזרה מספקת על שיטות העבודה, מומלץ לשלב תרגול בזמנים, שיאפשר למוח להתרגל לקוצר הזמן וללחץ המופעל עליו תוך כדי מבחן. ניתן להקציב, לדוגמה, ל-5 שאלות – 5 דקות לפתרונן.
  3. איכות התחקור – כחלק מלמידה לפסיכומטרי השני והלאה, חשוב לשים דגש משמעותי על תחקור מעמיק. באמצעות תחקור (הן של סימולציות, הן של פרקים בשגרה והן של תרגול שגרתי), ניתן להסיק מסקנות משמעותיות ולגבש צעדים להמשך. ללא ביצוע תחקור איכותי, זמן למידה רב עשוי להיות מבוזבז ומיותר. עם זאת, נושא התחקור הוא נושא למאמר אחר, ואעסוק בו בהזדמנות אחרת.
  4. האתגר המנטלי – עבור מרבית הנבחנים בפעם הראשונה, אחד האתגרים המשמעותיים בלמידה למבחן הוא חומר הלמידה עצמו, בדגש על נפח החומר בנושא החשיבה הכמותית. בכך, נבחנים אלה מתקשים להתמודד גם עם האתגר המנטלי שקיים בבחינה, ובכך מתכוננים אליו פחות. לנבחנים החוזרים יתרון בהיבט זה – היות שהם מרגישים שליטה במרבית החומר המקצועי, נכון שיתפנו לעיסוק באימון מנטלי. ניתן לעשות זאת הן על ידי תרגול בזמנים ועל ידי הסקת מסקנות מתוך תחקור.
  5. עבודה בליווי חיצוני – כחלק מההיכרות עם נקודות החוזק והחולשה, נבחנים חוזרים יכולים להשתמש בגורם חיצוני לליווי וסיוע בנקודות החולשה. בניגוד לנבחנים הניגשים בפעם הראשונה, עבודה עם מורה פרטי תהיה זולה יותר, מכיוון שהיא תהיה ממוקדת מטרה – חיזוק הנושאים החלשים ומתן מענה נקודתי.
  6. אנגלית – חשוב לציין שבנושא זה, יתכן שתידרש חזרה על כלל המילים שנלמדו למועד הקודם לפני למידת מילים חדשות. כמו כן, חשוב להמשיך להקפיד על קריאה באנגלית, לשיפור קצב הקריאה.

לסיכום, אני מניח שקוראי וקוראות מאמר זה – נבחנים בפעם השנייה ומעלה. אני ממליץ לכם להתבסס על עקרונות אלה, על מנת שתוכלו לנצל את היתרון שלכם על שאר הנבחנים – ולגרוף יותר תשובות נכונות מהם. בתור "ותיקים" בעולם הפסיכומטרי, תוכלו למצות את הפוטנציאל שלכם בצורה מיטבית, ואני מאחל לכם בהצלחה רבה!